Staphylococcus Aureus (סטפילוקוק זהוב) הינו מחולל הגורם לעיתים קרובות לבקטרמיות מסובכות במזריקי סמים. כיום טיפול הבחירה הינו עם אנטיביוטיקה תוך ורידית אך מזריקי סמים רבים אינם מסיימים פרוטקול טיפול מלא ועל כן מעבר לאנטיביוטיקה פומית מהווה אלטרנטיבה חשובה.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Clinical Infectious Disease חוקרים כללו מטופלים בגירים עם רקע של הזרקת סמים אשר אושפזו בין ינואר 2016 לדצמבר 2021 עם בקטרמיות Staphylococcus aureus מסובכות ובכלל זה אנדוקרדיטיס, אבצס אפידורלי, אוסטאומיילטיס של חוליות עמוד השדרה וארתריטיס ספטית. בוצעה השוואה בין החולים לפי סוג הטיפול שקיבלו: טיפול תוך ורידי מלא, טיפול תוך ורידי חלקי ומעבר מטיפול תוך ורידי לטיפול פומי. התוצא העיקרי שנבדק היה תמותה או אשפוז בגין כשלון טיפולי תוך 90 ימים משחרור מבית החולים.
תוצאות המחקר הדגימו כי המטופלים אשר קיבלו טיפול אנטיביוטי פומי לאחר טיפול תוך ורידי היו עם סיכון נמוך יותר לכשלון טיפולי או תמותה לעומת חולים ששוחררו ללא טיפול פומי (p>0.001). בנוסף לא נמצא הבדל בשיעור הכשלון הטיפולי בין חולים ששוחררו עם טיפול פומי לאחר עשרה ימי טיפול תוך ורידי לחולים שקיבלו פרוטוקול תוך ורידי מלא.
החוקרים סיכמו כי יש להמנע משחרור מטופלים מזריקי סמים אשר קיבלו טיפול תוך ורידי חלקי לבקטרמיות Staphylococcus aureus מסובכות. עם זאת, חולים אשר קיבלו טיפול תוך ורידי של עשרה ימים לאחר רזולוציה של הבקרטמיה יכולים ככל הנראה המשיך טיפול פומי.
מקור: