כרבע מהרופאים המומחים בבתי החולים נמצאים לקראת גיל פרישה

הממונה על השכר באגף השכר והסכמי עבודה פרסם הבוקר (ד') את דו"ח הוצאות השכר בבתי החולים הציבוריים לשנת 2021 שמציג לראשונה גם נתוני שכר של רופאים בפילוח לפי התמחויות, וזאת "על מנת לאפשר הבנה מעמיקה יותר של מערך תגמול הרופאים ושל האתגרים הקיימים במערכת הבריאות הציבורית".

נתוני הדו"ח מראים מגמה של גידול ביחס בין מספר הרופאים לאזרח בעשור האחרון. כותבי הדו"ח מציינים לכל אורך הדו"ח כי חובה להיערך לבאות. "למרות שזוהי מגמה חיובית, היא צפויה להתהפך בשנים הקרובות בהתאם לתחזיות משרד הבריאות ולאור השלכות רפורמת יציב. כיום, כרבע מהרופאים המומחים נמצאים לקראת גיל הפרישה".

כותבי הדו"ח קוראים למערכת הבריאות להיערך לאתגר העתידי על ידי הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל, לצד התמודדות עם המחסור ותכנון התמחויות רוחבי.

מהדו"ח עולה כי הגידול הניכר ביותר בקרב עובדי בתי החולים נצפה במספר הרופאים שעלה בעשור האחרון ב-36%, בעוד האוכלוסיה גדלה בפרק זמן זה בשיעור של 18%. לצד זאת וכידוע, כרבע מהרופאים המומחים המועסקים בבתי החולים נמצאים לקראת גיל פרישה (רופאים מעל גיל 60 ורופאות מעל גיל 55). כך למשל, 61% מהמומחים ברפואת אף, אוזן וגרון נמצאים לקראת גיל פרישה.

כותבי הדו"ח מציינים כי אין תכנון של מערך ההתמחויות וכל בית חולים מקבל בעצמו את ההחלטה כמה מתמחים להכשיר בכל תחום. הם ממליצים לפעול לתכנון כוח האדם במערכת הבריאות לאור תחזיות על היצע כוח האדם העתידי ובחינת צרכים עתידיים בראייה רוחבית של רפואת בתי החולים ורפואת הקהילה.

שכר המומחים הבכירים עלה בעשור האחרון ב-73% 

שכר הרופאים, שגדל משמעותית כתוצאה מהסכם הרופאים ב-2011, גדל בשיעור גבוה יותר בקרב רופאים מומחים מאשר בקרב רופאים מתמחים. לכן, פערי השכר בן צעירים לוותיקים גדלו מאוד בעשור האחרון. פערי שכר בקרב הרופאים הם הגדולים ביותר מכל שאר העובדים בבתי החולים. כפי שעולה מהדו"ח, רופאים בעשירון העליון משתכרים בממוצע פי 5.2 מאשר רופאים בעשירון התחתון.

שכרם של המומחים הבכירים עלה משנת 2009 ב-73%. בשנת 2020 נצפו עליות בתשלומי השכר עקב ריבוי העבודה הנוספת והסכמי הקורונה הייחודיים שנחתמו לצורך התמודדות עם המגיפה.

בשנת 2021 לא היו עליות משמעותיות בתשלומי השכר, זאת בשילוב גידול יחסי במספר המתמחים בעלי שכר נמוך באופן יחסי וגידול במספר הרופאים המביא לירידה במספר הכוננויות והתורנויות לכל רופא.

הסכם שכר הרופאים שנחתם בשנת 2011 יצר שונות בקצב עליית שכרם של הרופאים, כאשר שכרם של הרופאים המומחים והמנהלים עלה בקצב גבוה בהרבה משכרם של הרופאים המתמחים והסטאז'רים.

מקור: משרד האוצר

הדו"ח מתמקד גם בפערי שכר רופאים בין המרכז לפריפריה ומציין כי בהסכם 2011 הוחלט על מתן מענקים ותוספות שכר לצורך משיכת רופאים לבתי החולים בפריפריה. כתוצאה מכך, רופאים המועסקים בבתי חולים בפריפריה מקבלים שכר גבוה יותר באלפי שקלים מעמיתיהם בבתי החולים במרכז. כך למשל, מומחה בכיר המועסק בפריפריה ישתכר בממוצע 45% יותר מעמיתו המועסק במרכז.

כותבי הדו"ח מציינים כי מחקר של אגף השכר והסכמי עבודה משנת 2021 שבחן את אפקטיביות המענקים גילה שהשפעתם היתה נמוכה עד בלתי קיימת. הם קוראים לפעול בערוצים נוספים ולתכנן מפת התמחויות מרכזית ארוכת טווח על פי תחזית מצבת כוח האדם הרפואי בישראל לשנים הבאות, תחזיות גידול דמוגרפי ותמורות נוספות בעולם הרפואה.

מבחינה מגדרית, ונזכיר שמדובר בכלל עובדי בתי החולים, קיימים פערי שכר משמעותיים בין גברים לנשים. פערים הנובעים, בין השאר, מהבדלים בהיקף העבודה הנוספת, מבחירת התמחות שונה ומייצוג נמוך יחסית של נשים במשרות בכירות.

השכר הממוצע למשרה בבתי החולים - 20,472 שקל

השכר הממוצע למשרה בבתי החולים בשנת 2021 עמד על 20,472 שקל, ללא שינוי ניכר לעומת שנת 2020. שכרם של עובדים מתמידים עלה בעשור האחרון בכ-42%. שכרם הממוצע של עובדי בתי החולים הכלליים גבוה ב-14% משכרם של עובדי בתי החולים הגריאטריים וב-7% משכרם של עובדי בתי החולים הפסיכיאטריים.

השכר הממוצע של אחים ואחיות בבתי החולים עומד על כ-21,598 שקל. שכרן של האחיות גבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק וכן משכר דרגות תחיליות בדירוגים אחרים במערכת הבריאות ועומד על כ-17,800.

כמו כן, היחס בין שכר האחים והאחיות לשכר הממוצע בישראל גבוה מממוצע ה-OECD וממרבית המדינות, כך שבישראל שכר האחים והאחיות גבוה פי 1.5 מהשכר הממוצע במשק.

מתמחים - 5.1 תורנויות בחודש בממוצע 

על פי הדו"ח, מספר התורנויות החודשי הממוצע שמבצע רופא מתמחה בבית חולים ירד לאורך השנים בכל הארץ ובכל מקצועות ההתמחות. בשנת 2021 מספר התורנויות שביצע מתמחה בחודש בבתי החולים הכלליים עמד על 5.1, לעומת 6.4 בשנת 2012.

ישנו פער במספר התורנויות הממוצע בין תחומי ההתמחות השונים ובין בתי חולים באזורים גאוגרפיים שונים: מתמחה בפריפריה העמוקה מבצע בממוצע 5.6 תורנויות בחודש, זאת ביחס ל-4.9 תורנויות בחודש שמבצע מתמחה במרכז.

עוד עולה מהדו"ח כי קיימת שונות משמעותית במספר התורנויות שמבצעים רופאים מתמחים בתחומי ההתמחות השונים ולמשל, מספר התורנויות הממוצע בכירורגיה כללית עומד על 5.7 תורנויות לחודש, בעוד שמספר התורנויות הממוצע למתמחה במחלות עיניים עומד על 4.2.

רופאים מומחים בבתי החולים

כאמור, על פי הדו"ח, כרבע מהמומחים המועסקים בבתי החולים נמצאים לקראת פרישה. 61% מהמומחים באף אוזן גרון; 49% ברפואה לשיכוך כאב; 46% באונקולוגיה.

כ-40% מהרופאים בגיל 40-54 סיימו התמחות ביותר מתחום התמחות אחד. למומחים צעירים, הנמצאים בראשית הקריירה שלהם, יש לרוב רק התמחות אחת, וחלקם נמצאים במהלך התמחות נוספת.

עוד עולה כי יותר מ-80% מהמומחים שסיימו התמחות ברפואת ילדים, סיימו התמחות בתחום נוסף, כשאצל מומחים ביילוד ובגינקולוגיה או במחלות עיניים, לרובם הגדול זהו תחום ההתמחות היחיד.

בפילוח מספר המומחים בבתי החולים, תחום ההתמחות האחרונה של כ-10% מהמומחים הוא ברפואה פנימית. כ-7% ביילוד וגינקולוגיה, כ-6% בפסיכיאטריה, כ-5% בהרדמה, בכירורגיה אורתופדית, בכירורגיה כללית, ברדיולוגיה אבחנתית, בקרדיולוגיה ובמחלות עיניים וכ-4% ברפואת ילדים. מקור: משרד האוצר

בניתוח נתוני השכר של מומחים, שההתמחות האחרונה שלהם היא באחד מהתחומים המצוינים לעיל, עיקר הפער בשכר מוסבר, בין היתר, על ידי מבנה השכר בתחומי המומחיות השונים: רופאים מומחים בהרדמה, למשל, מבצעים את רוב עבודתם בבתי החולים וזכאים למכסה גדולה של כוננויות, הנמנות עם רכיבי העבודה הנוספת.

מקור: משרד האוצר

שכרם של הרופאים המומחים בבתי החולים עולה באופן משמעותי מסיום ההתמחות הראשונה. כך למשל, מומחים אשר סיימו התמחות ראשונה ברפואת ילדים יכולים לצפות לעלייה של כ-109% בשכרם לאחר 25 שנים מאז סיום ההתמחות.