עודף משקל בילדים עדיין מהווה דאגה לבריאות הציבור, אך ההשפעה של גורמי סטרס פסיכוסוציאליים ומרכיבים הקשורים לכך, התזמון ומסלולים אפשריים של גורמים אלה על מדד ה-BMI של ילדים שנויה במחלוקת. במחקר שממצאיו תוארו בכתב העת BMC Pediatrics ניסו החוקרים לבחון את הקשר שבין סטרס אימהי, תסמיני דיכאון וחרדה וריכוזי קורטיזול אימהי בשיער במהלך הלידה, 6 חודשים לאחר הלידה ו-12 חודשים לאחר הלידה למדד BMI של הצאצא ו-BMI מתוקנן לגיל ומין בגיל 3.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר חילצו החוקרים מידע ממחקר ה-Ulm SPATZ Healthכאשר הבדיקה הראשונית נערכה בין אפריל 2012 ומאי 2013 במרכז הרפואי אולם, גרמניה המהווה את המרפאה האימהית היחידה באולם, ולכן הוא מהווה ייצוג הולם של אוכלוסיית המקור. באמצעות ניתוחי רגרסיות מתוקננים בהם מדדי ה-BMI ומסלולי סטרס, דיכאון וחרדה של 596 אימהות וילדים, שימשו כמשתנים תלויים ובלתי תלויים, בהתאמה ניתחו החוקרים את הקשר שבין מסלולי סטרס אימהיים ו-BMI בילדים. כמו כן, בוצעו השלמות של משתנים חסרים.
במהלך המחקר זוהו שלל מסלולים של משתנים בלתי תלויים, כאשר מסלולים של תסמיני חרדה של האם היו שונים בהתאם למין הצאצא. תוצאות המחקר לא הדגימו קשר בין מסלולי סטרס כרוני של האם, תסמיני דיכאון או ריכוזי קורטיזול בשיער ומדד BMI ו-BMI מתוקנן של הצאצא. עם זאת, כן נמצא קשר בין עלייה קלה בתסמיני חרדה של האם ו-BMI גבוה יותר בבנות בהשוואה לבנות לאימהות עם תסמיני חרדה קלים יציבים (b – 0.58 ק״ג למ״ר, רב״ס 95% - 0.11-1.04).
ממחקר זה עולה כי תסמיני חרדה באימהות קשורים למדד BMI ומדד BMI המתוקנן לגיל ומין בבנות בגיל 3. עם זאת, דרושים עוד מחקרים בקנה מידה גדול שיכללו משתנים שיוכלו לקבוע מסלולים סיבתיים ולהדגיש את ההבדלים בין המינים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
