במחקרים קליניים שנערכו על חולי קורונה שאינם מאושפזים ונמצאים בסיכון גבוה למחלה קשה נמצא כי הטיפול עם תרופות אנטי-ויראליות כנגד הנגיף, כגון מולנופיראוויר, ועם נוגדנים חד שבטיים מנטרלים (nMAbs: neutralising monoclonal antibodies), כגון סוטרווימאב, הפחיתו את הסיכון לאשפוז ולתמותה מהמחלה. עם זאת, עדיין לא ברור מהם היתרונות של הטיפולים הללו במתאר עולם אמיתי (real-world).
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'PLOS One', מטרת החוקרים הייתה להעריך את המאפיינים והתוצאים של חולי קורונה תסמיניים הנמצאים בסיכון גבוה והופנו לקבלת טיפול אנטי-ויראלי או nMAb במסגרת חוץ-אשפוזית.
החוקרים סקרו את רישומיהם של חולים אשר הופנו ל-UK Covid Medicines Delivery Unitי(CMDU) במהלך תשעה שבועות (דצמבר 2021-פברואר 2022). במסגרת המחקר נאספו נתונים דמוגרפיים, התוויות להפניה, חיסונים, חסך כלכלי, קבלת טיפול, סיבוכים, אשפוזים בבית חולים, ותמותה.
ל-CMDU הופנו בסך הכל 1,820 חולים, כאשר 604 (33.2%) מתוכם נמצאו מתאימים להערכה נוספת. 169 חולים טופלו עם סוטרווימאב, 80 חולים טופלו עם מולנופיראוויר, 70 חולים סירבו לטיפול, ו-266 לא היו זכאים לקבלת טיפול בשל העובדה שתסמיניהם חלפו. בהשוואה לאלו שלא טופלו, בקבוצה שקיבלה טיפול נמצאה נטייה להרכב מטופלים שכלל שיעורים גבוהים יותר של נשים ולבנים, ציונים נמוכים יותר בהערכת החסך הכלכלי, והמצאות של התוויות הקשורות לממאירות או להשתלה. אשפוזים הקשורים לקורונה התרחשו ב-1.2% מהקבוצה המטופלת ו-3.0% מהקבוצה הלא מטופלת, מה שמצביע על אפקט טיפולי פוטנציאלי. עם זאת, יש לציין כי שיעור האשפוזים הקשורים לקורונה היה נמוך יותר מזה שדווח במחקרים הקליניים המקוריים (2.2% לעומת 7-10%).
החוקרים מבריטניה מצביעים על כך שישנה חוסר יעילות בכל הנוגע להפניית חולי קורונה לטיפול במחלה במסגרת חוץ-אשפוזית, וייתכן כי המערכת הבריטית לא משרתת את כל הקבוצות באופן שוויוני. עוד מציינים החוקרים כי שיעור האשפוזים על רקע קורונה היה נמוך, ללא קשר לטיפול. יש צורך בהערכה שוטפת של שירותי הבריאות על מנת להבטיח שימוש יעיל במשאבים לניהול החוץ-אשפוזי של חולי קורונה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
