לאחרונה פורסמו בכתב העת Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry תוצאותיה של סקירה-שיטתית ומטה-אנליזה אשר בחנה את היעילות של התערבויות שונות ברגזנות בקרב בני נוער עם אוטיזם (ASD), הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD), disruptive behaviour disorderי(DBD), disruptive mood dysregulation disorderי(DMDD) ו-severe mood dysregulation (SMD).
עוד בעניין דומה
במטה אנליזה נכללו 101 מחקרים כאשר מתוכם 80 עסקו בהתערבויות פרמקולוגיות, 13 בהתערבויות שאינן פרמקולוגיות ו-8 שכללו התערבות משולבת. תוצאות המטה-אנליזה הדגימו שלמרות הטרוגניות גבוהה בהשפעת הטיפול (I²=94.3%), גודל האפקט לאחר הטיפול עבור הפחתה ברגזנות היה גדול (Hedges’ g=1.62). המטה-אנליזה הדגימה גודל אפקט גדול הן של טיפול פרמקולוגי (g=1.85) ושאינו פרמקולוגי (g=1.11). גודל האפקט של התערבות משולבת היה בינוני. תרופות אנטי-פסיכוטיות היו בעלות האפקט הגדול ביותר עבור הפחתת רגזנות והאפקט הגדול ביותר של הטיפול הודגם עבור ילדים אשר סבלו מ-ASDי(g=1.89).
תוצאות המטה אנליזה סיפקו תובנות בנוגע ליעילותן של התערבויות המכוונות כנגד רגזנות שאינה התקפית בילדים עם הפרעות נפשיות שונות. המטה-אנליזה הדגימה כי התערבויות תרופתיות ובפרט תרופות אנטי-פסיכוטיות יעילות בטיפול ברגזנות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
