רשימת התרופות האפשריות לטיפול במחלת הקורונה הולכת ומצטמצמת, וזאת מבלי שנראה כעת אופק ברור לכניסתם של טיפולים חדשים במקומן. למעשה, פקסלוביד של חברת פייזר, אשר דווחה כבעלת סיכון להתפתחות של עמידויות, נותרה התרופה העיקרית כיום למחלת הקורונה.
עוד בעניין דומה
שורה של סוגיות המעכבות את אפשרויות הפיתוח של טיפולים נוספים מובילות לכך שלא ברור כיצד מצב זה יוכל להשתנות בעתיד הקרוב.
אחת מהבעיות מולן ניצבת תעשיית התרופות היא שהתגמול על טיפולים חדשים עשוי להיות נמוך יותר בקרוב: ארצות הברית מתרחקת ממצב החירום, מפנה את רכישות התרופות לשוק המסחרי, ובכך מגבילה את הביטחון באפשרות לרכישות תרופות בהיקפים גדולים מצד הממשלה.
זאת ועוד, נראה כי עריכה של ניסויים קליניים על טיפולים לקורונה הופכת מאתגרת יותר – ככל שמספר האנשים באוכלוסייה עם חסינות עולה, ומספר המאושפזים או אלו עם תוצאים חמורים הולך ומצטמצם, קיים צורך בעריכת ניסויים בהיקפים הולכים וגדלים על מנת לצפות בתוצאים תסמיניים.
בנוסף, אין קונצנזוס בנוגע ל-surrogate endpoints של ניסויים אפשריים אלו, שכן עומס ויראלי לא הוכח כמתאם אשר עשוי לענות על הנדרש. לפי ההנחיות העדכניות של ה-FDA בנוגע לפיתוח טיפולים לקורונה, תוצאים וירולוגים "אינם מתאימים" כתוצאים ראשוניים בניסויים פאזה III שכן "אין קשר ניבויי מבוסס בין גודל ותזמון הפחתת העומס הנגיפי ובין מידת התועלת הקלינית של איך המטופל מרגיש, מתפקד או שורד".
חברת Shionogi, אחת החברות המחזיקות טיפול אנטי-ויראלי פאזה III לקורונה, ניסתה להוביל לאישור של ה-FDA לקבלת אישור של עומס ויראלי כתוצא, ללא הצלחה. עקב כך, התוצא הראשוני במחקר פאזה III של התרופה Ensitrelvir הוא משך הזמן החציוני עד להפוגה מתמשכת בתסמינים.
ייתכן ויש מקום לתהות בנוגע לנחיצות הפיתוח של טיפולים חדשים כנגד מחלת הקורונה דווקא כעת, בתקופה בה חלקים גדולים מהאוכלוסייה פיתחו חיסוניות, והנגיף הופך למדבק יותר ולפתוגני פחות. עם זאת, רבים סבורים כי זהו דווקא התזמון הנכון לעודד את הפיתוחים של טיפולים אנטי-ויראליים רחבי טווח, וכך גם להתכונן למגיפות עתידיות.
"אני חושבת שבאופן כללי, אנשים מרגישים בנוח עם המקום שבו אנחנו נמצאים עכשיו." אומרת איבון מלדונדו, פרופסורית למחלות זיהומיות מאוניברסיטת סטנפורד. "אבל למה לא לנצל את ההזדמנות הזו כדי להתחיל לבנות מודלים לפתוגן הבא? כי יהיה עוד אחד. אז למה שלא נתחיל להשקיע בדרכים לבנות מודלים של מחלות חדשות שעשויות להגיע?".
אך מעבר לצורך במענה למגיפות עתידיות, יתכן ופיתוחן של תרופות אנטי-ויראליות יעזור גם במלחמה כנגד העמידות לאנטיביוטיקה – הימצאותו של כלי נוסף בארגז הכלים עשוי לצמצם את מספר האירועים בהם ניתן טיפול אנטיביוטי שלא לצורך, כגון במקרים של וירוסים נשימתיים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
