חדשות

מהי תוספת התקציב לבתיה"ח ל-2023 וכיצד נקבעה? לא ברור

על פי החוק החדש לתקצוב בתיה"ח, יבוטלו מבחני התמיכה והסובסידיות הנהוגים כיום, ותקציב חודשי קבוע יועבר לכל בי"ח מהביטוח הלאומי | בבתיה"ח טוענים: מבנה התשלום מעודד קיבעון וסגירת שירותים חיוניים

בית חולים, מיטות אשפוז. צילום: פלאש 90

דיון מעקב ראשון בנושא החוק החדש לתקצוב בתי חולים, התחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים, נערך אתמול (ד') בוועדת הבריאות של הכנסת. במסגרת הדיון עלה כי לא ברור מהי התוספת לתקציב בתי החולים בשנת 2023 וכיצד היא נקבעה.

החוק החדש לתקצוב בתי החולים מסדיר את מימון פעילותם של בתי החולים בישראל, וקובע כי בתי החולים יקבלו תקציב חודשי קבוע שיועבר דרך הביטוח הלאומי ויחליף את מבחני התמיכה והסובסידיות הנהוגים היום.

יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ אוריאל בוסו (ש"ס), הבהיר כי המעקב אחרי העברות התקציבים הכרחי כדי לוודא את יעילות מבנה התשלום החדש, ומתח ביקורת על העברת המידע ממשרד הבריאות רק אמש, שעות ספורות לפני הדיון. "אם צריך - נפתח מחדש ונשנה את שיטת התקצוב", אמר.

שרי הבריאות והאוצר חייבים לדווח לוועדת הבריאות עד 30 בנובמבר בכל שנה, על סך התשלום החודשי הקבוע ששולם לכל בית חולים ציבורי כללי באותה שנה, בפירוט רכיבי התשלום וכן קיימת חובת דיווח על המגבלות ואמצעי האיזון שהוטלו באותה שנה על בתי החולים הציבוריים בשל חריגה.

ד"ר שלי לוי, ראש צוות במרכז המידע והמחקר של הכנסת, ציינה כי בשנת 2022 נוספו לבתי החולים ארבעה מיליון שקל יותר יחסית לשנת 2021 (כ-2.7 מיליארד שקל בשנת 2022, מול 2.3 מיליארד שקל בשנת 2021) והדגישה כי לא הובהר כיצד יעודכן הסכום ומהי הנוסחה לחלוקה בין בתי החולים.

ידידיה שרלו, מנהל בקרה במוסדות אשפוז במשרד הבריאות, השיב כי מדובר בדיווח ראשוני לפי החוק החדש, וכי "להבא נלמד את הצרכים".

הוא ציין כי החוק החדש נועד למנוע את קריסת בתי חולים ולאפשר ודאות תקציבית. לדבריו, התבחינים לחלוקה הן מספר המיטות והמכונים הקליניים. עוד ציין שרלו ציין כי בתי חולים המעניקים שר"פ, או שייכים לרשת המאפשרת כושר מיקוח מול ספקים ושירותים, פחות זקוקים לתקצוב והדגיש כי משרד הבריאות פועל רבות לצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה.

דניאל פדון, רפרנט בריאות באגף התקציבים במשרד האוצר, ציין בדיון כי רוב תקציבי בתי החולים אינם ממשרד הבריאות אלא מהשירותים שבתי החולים מספקים למבוטחי קופות החולים. לדבריו, "מאז החוק החדש, כל בתי החולים, למעט אחד, סיימו את השנה התקציבית בצורה מאוזנת. "עם אישור התקציב, יעודכן הסכום וגם תפורסם שיטת העדכון", הוסיף.

נציגי בתי החולים שהשתתפו בדיון שטחו את טענותיהם. לי גת, סמנכ"לית "שיבא", ציינה כי מבנה התשלום מעודד קיבעון ואי פיתוח שירותים נוספים. פרופ' עופר מרין, מנכ"ל "שערי צדק", הוסיף כי מבנה התשלום נכון עקרונית, אך בצידו לא מוענקת עזרה בבינוי ובשיפוץ. יובל אדר, המשנה למנכ"ל "הדסה", ציין כי "המצב הנוכחי יחייב סגירת שירותים חיוניים ביותר, על מנת לשמור על איזון פיננסי". נציגי בתי החולים האנגלי והמשפחה הקדושה בנצרת התלוננו על קיפוח מתמשך בתקציבם, המובנה בבסיס התבחינים שבחוק.

בסיכום הדיון ביקשה הוועדה ממשרדי הבריאות והאוצר לעדכן בתוך שבוע מהי התוספת לסכום הקבוע שתינתן בשנת 2023 וכיצד נקבעה תוספת זו, וכן ביקשה לקבל את פירוט המנגנון המשמש לעדכון של סכום זה בשנים הבאות. בנוסף הוחלטו כי חברי הוועדה ישתתפו בפגישה עם אנשי משרדי הבריאות והאוצר שבה יציגו המשרדים את המודל בפירוט בהתייחס לכל אחד מבתי החולים הממשלתיים.

נושאים קשורים:  תקצוב בתי החולים,  חדשות,  ועדת הבריאות של הכנסת,  תקציב
תגובות
אנונימי/ת
21.04.2023, 09:26

אם יוגדרו בברור הפעולות המותרות, על ידי מי, וההכשרה הנדרשת לכך, כמו גם מנגנון בקרה ואכיפה, הרי שזו יוזמה הכרחית וחשובה. מחסור בצוותי סיעוד גורם להמתנה לא סבירה בנטילת דם לחולים מרותקי בית, או אי ביצוע הבדיקות כלל.
חשוב, שהכל יהיה מתוכנן ומתוקנן לפני שיוצאים לדרך, שכן יש נטייה ראשית לעשות, ורק אז לחשוב, וחבל