מטרת המחקר הייתה לבחון מדוע קבוצה של מטופלים בעלי סיכון מוגבר מפתחים מחלת צליאק (Celiac Disease - CD). החוקרים במחקר זה בחנו את הקשר בין שימוש במעכבי תעלות מימן (Protein Pump Inhibitors - PPT), נוגדי קולטנים להיסטמין-2 (Histamine-2 Receptor Antagonists - H2RA) ורישום של טיפול אנטיביוטי במהלך שש החודשים הראשונים של החיים לבין אבחנה של CD במהלך הילדות המוקדמת.
עוד בעניין דומה
מחקר רטרוספקטיבי זה בוצע בעזרת איסוף נתונים מתוך מאגר הנתונים של מערכת הבריאות הצבאית (Military Healthcare System). לצורך המחקר נאסף מידע על אודות ילדים שנולדו בין התאריכים 1 לאוקטובר 2001 - 20 לספטמבר 2013. החוקרים סקרו מרשמים לאנטיביוטיקה, PPI ו-H2RA שנרשמו במרפאות קהילה במהלך שש החודשים הראשונים לחיים. בוצעה רגרסיה לסיכונים יחסיים על שם COX לצורך חישוב יחסי סיכונים להתפתחות CD במטופלים שנחשפו לטיפול תרופתי. לצורך זיהוי ילדים עם אבחנה של CD השתמשו ברישום של האבחנה בביקור במרפאה, על פי ICD-9י(International Classification of Disease).
968,524 ילדים התאימו לקריטריוני ההכללה במחקר, מהם 1,704 אובחנו עם CD. משך המעקב החציוני עבור העוקבה עמד על 4.5 שנים. תוצאות המחקר הדגימו כי שימוש בתרופות מסוג PPI (יחס סיכונים של 2.23, רווח בר-סמך של 95%, 1.76-2.83) H2RA (יחס סיכונים של 1.94, רווח בר-סמך של 95%, 1.67-2.26) ואנטיביוטיקה (יחס סיכונים של 1.14, רווח בר-סמך של 95%, 1.02-1.28) נמצאו קשורים לעליה בסיכון ל-CD.
מסקנת החוקרים הייתה כי ישנה עליה בסיכון להתפתחות של CD בילדים שטופלו עם אנטיביוטיקה, PPI או H2RA במהלך החצי השנה הראשונה לחיים. מחקר זה הדגיש את המאפיינים ברי-השינוי, כגון ניהול טיפול תרופתי, אשר יכולים לשנות את הסיכון להתפתחות CD בילדות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
