אינסומניה קשורה לטראומה בילדות, אירועים שליליים בחיים וגישות של חוסר תפקוד בהפרעת דיכאון מאג׳ורי. עם זאת, עדיין לא ברור איך גורמים אלה נמצאים באינטראקציה אחד עם השני. לכן, מטרת המחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Comprehensive Psychiatry הייתה לבחון האם אירועים שליליים בחיים וגישות של חוסר תפקוד מתווכות את הקשר שבין טראומה בילדות ואינסומניה במטופלים עם הפרעת דיכאון מאג׳ורי.
עוד בעניין דומה
מחקר זה היה מחקר חתך שלטובתו גויסו 573 סטודנטים וסטודנטיות עם הפרעת דיכאון מאג׳ורי. המשתתפים נדרשו למלא מספר שאלונים שכללו את ה-Childhood Trauma Questionnaire (CTQ), Life Event Scale (LES), Dysfunctional Attitude Scale (DAS), Insomnia Severity Index (ISI) וה-Hamilton Depression Scale-17י(HAMD-17). לאחר מכן, כדי להעריך את הנתונים השתמשו החוקרים בסטטיסטיקה תיאורית, מבחן חי בריבוע, מבחן t, מתאם על שם פירסון וניתוחים מסוג serial mediation.
מתוך כלל משתתפי המחקר, 149 (26%) משתתפים סבלו מאינסומניה קלינית. תוצאות ניתוח ה-serial mediation הראו כי לטראומה בילדות יש השפעה ישירה (אומדן – 0.119, רב״ס 95% - 0.040-0.112) ובלתי ישירה (אומדן – 0.070, רב״ס 95% - 0.031-0.200) על אינסומניה. האפקטים הבלתי ישירים של טראומה בילדות על אינסומניה המתווך על ידי אירועים שליליים בחיים לבד (אומדן – 0.033, רב״ס 95% - 0.112-0.066), גישות חוסר תפקוד לבד (אומדן – 0.026, רב״ס 95% - 0.009-0.050) ואירועים שליליים וגישות חוסר תפקוד (אומדן – 0.010, רב״ס 95% - 0.004-0.021) היו מובהקים כולם.
מחקר זה מדגים כי סקירה אחר אירועים של טראומה בילדות צריכה להילקח בחשבון כאשר מטפלים באינסומניה בסטודנטים עם הפרעת דיכאון מאג׳ורי. הניהול של אירועים שליליים בחיים וגישות של חוסר תפקוד יכול לסייע להקטין את האפקט השלילי של טראומה בילדות על אינסומניה באוכלוסייה זו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
