פעוטות בישראל מקדימים בהשגת אבני דרך התפתחויות

מחקר שבחן את נתוניהם של 750,000 פעוטות שביקרו בטיפות חלב מצא כי פעוטות ישראלים מקדימים בהשגת אבני דרך התפתחויות שנקבעו בסקאלה של המרכזים האמריקאיים לבקרת ומניעת מחלות, ה-CDC. בעקבות המחקר, נקבע בארץ סולם חדש לאבני דרך התפתחויות ויש להניח שמדינות נוספות יאמצו אותו.

המחקר יוצג בכנס ה-24 של עמותת המכונים להתפתחות הילד שייפתח מחר (ג') בערב במלון אינטרקונטיננטל בתל אביב. בכנס ישתתפו מנהלי המכונים להתפתחות הילד בארץ וכן רופאים ומומחים בהתפתחות הילד מהארץ ומחו"ל ויובילו אותו פרופ' יעל לייטנר, מנהלת המכון להתפתחות הילד מבית החולים לילדים דנה ב"איכילוב", ונאוה גלקופ, יו"ר עמותת המכונים להתפתחות הילד.

פרופ' יעל לייטנר, מנהלת המכון להתפתחות הילד, בית החולים לילדים דנה. "ירידה בכוח אדם במכונים להתפתחות הילד בשל היעדר תקציבים". צילום: ליאור צור/ דוברות אכילוב

פרופ' לייטנר סיפרה לדוקטורס אונלי כי הכנס יעסוק במצוקה הגדולה בתחום שירותי הילד בארץ - קשיים בזמינות של אנשי מקצוע הגוררים המתנה ארוכה לתורים. "כשילד מגיע לקבל תור הוא יכול לחכות בין שנה לחצי שנה", היא אומרת ומונה את הגורמים: "חוסר תקצוב וזמינות של אנשי מקצוע והעדר מספיק רופאים בתחום, לצד עלייה עצומה בביקוש, למשל בדרישה לאבחון לאוטיזם, שנובעת מעלייה מדאיגה בהיארעות של אוטיזם - 2% מכל 100 ילדים מאובחן באוטיזם, וגם בגלל מצוקות גדולות שצצו והודגשו לאחר הקורונה".

את הירידה בכוח אדם במכונים להתפתחות הילד היא מייחסת להיעדר תקציבים: "אנשי מקצוע עוזבים בגלל השכר. היעדר תקנים יוצר עומס ולחץ על אנשי המקצוע שנשארים לעבוד במערכת הציבורית למרות הקשיים. אלה, לצד העלייה העצומה בביקוש, מקשים עלינו לתת שירות. כ-20% מהפעוטות נזקקים לשירותי התפתחות הילד".

בכנס ישתתפו מומחים בתחום קביעת מדיניות ומחקר בתחום זיהוי מוקדם, הבנת אטיולוגות וטיפול בתינוקות וילדים עם הפרעות התפתחותיות. בין השאר ידונו בו באבחונים מוקדמים, בשימוש בטכנולוגיות מתפתחות לאבחון ולטיפולים מקוונים, למשל בתחום קלינאות תקשורת, שהתפתחו מאוד בתקופה הקורונה.

את המחקר שיוצג בכנס ושפורסם לאחרונה בכתב העת Pediatrics, הוביל ד"ר יאיר צדקה, מומחה בנוירולוגיה והתפתחות הילד, מנהל המכון להתפתחות הילד של משרד הבריאות בבאר שבע, בשיתוף מכון המחקר KI, מנהלת המחלקה להתפתחות הילד במשרד הבריאות ד"ר הדר ירדני ומנהלות המחלקה לאם וילד ד"ר דינה צימרמן ורוית ברוך, יחד עם צוות רב תחומי נוסף.

פרופ' לייטנר סיפרה על המחקר של ד"ר צדקה:  "שילוב של כוחות, חוקרים טובים, משרד הבריאות ומכון KI, שמטרתו להביא את כל הביג דאטה לקידום התפתחות הילד, עיבד  את כל המידע שהצטבר בתחנות טיפות חלב, שהן מוסד מאוד ייחודי בעולם. נאסף משם מידע אדיר שהקיף 750,000 ילדים שעקבו אחריהם לאורך זמן בטיפת חלב. במחקר נבדקה הרמה שבה עמדו הפעוטות באבני הדרך - כמו באיזה גיל הילד זוחל, לדוגמה - בסקאלה המקובלת בעולם על פי ה-CDC.

"קביעה של אבן דרך נעשית כש-75% מהתינוקות עומדים בה בגיל שנקבע בסולם. התברר ש-90% מהילדים הישראלים עמדו באבני הדרך הללו מהר יותר מהסולם של ה-CDC. לפיכך, צוות המחקר לקח את אבני הדרך הישראליות והפך אותן לסולם חדש שיוטמע במערכת. זהו הסולם העדכני ביותר בעולם".