"איזה הורה יסכים לניסוי בילדיו?"

"מי ירצה ללכת להיות מטופל אצל מישהו שלא הוכשר לכך? איזה הורה יסכים שיעשו ניסוי בילדיו?". כך אמרה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) בכנס חירום להצלת מקצועות הבריאות. התערבות בהכשרה ובפיקוח על המקצועות הפרא-רפואיים תפגע בטיפול עד כדי סכנה לחיי אדם - זו הקריאה שעולה מכנס חירום להצלת מקצועות הבריאות ולשמירה על ההכשרה האקדמית שנערך אתמול (ג') בכנסת.

הכנס, שבא בעקבות הצעת המפלגות החרדיות להגמיש את ההכשרה והפיקוח האקדמי על מקצועות אלה במסגרת ההצעה לתיקון חוק מקצועות הבריאות, שעברה בקריאה ראשונה במליאה.

הכנס נערך ביוזמת ח"כ עופר כסיף וח"כ טטיאנה מזרסקי ובשיתוף פעולה עם האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת והחברה הישראלית לריפוי בעיסוק והשתתפו בו ח"כים נוספים מסיעות יש עתיד, חד"ש-תע"ל ורע"מ.

על פי התיקון, יזכו בתעודת מטפל במקצועות תזונה, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת גם מי שאין בידם תואר ראשון ולמדו במוסדות חרדיים. כפי שדווח בדוקטורס אונלי, איגוד מקצועות הבריאות פרסם גילוי דעת חריף וכינה את הצעת החוק: "מבזה ומסוכנת לבריאות".

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, אמר בכנס כי "בלי מקצוענות, אין טיפול איכותי. לא פותרים בעיה על ידי יצירת בעיה גדולה יותר. צריך לשפר תנאי עבודה, להעניק מלגות ללימודי המקצוע, תכניות הכשרה אקדמיות ועוד. מחסור בכוח אדם מקצועי במערכת הבריאות היא בעיה אמיתית הפוגעת בזכות הציבור לקבל טיפול איכותי בזמן סביר, במיוחד בפריפריה, במיוחד באוכלוסיה חרדית וערבית".

לדבריו, התיקון המוצע יפגע אנושות במאמץ המשותף להכשיר אנשי מקצוע מכלל האוכלוסיות. "אל לנו לוותר על עקרונות חוק ביטוח בריאות ממלכתי – צדק, שוויון ועזרה הדדית. התיקון לחוק יגדיל פערי בריאות ויגדיל אי שוויון. אנו חוששים מאוד שזאת רק יריית הפתיחה בפגיעה אנושה במקצוענות הרפואית ובאקדמיה בישראל".

אצבע מאשימה הופנתה כלפי משרד הבריאות, בדברים של ח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): "מקצועות הבריאות הם לא תחביב. יש תחושה, שהמשרד, שאמור לפקח על איכות הטיפולים המוצעים לציבור, הופך שותף לזלזול עמוק בבריאותם ונפשם של אזרחי ישראל ומוכן לקבל כוח אדם ירוד ולסגת אחורה ברמת הטיפול". עוד אמרה: "חייבים לעצור את ניסיון ה'שנמוך' של ההכשרה של מקצועות הבריאות המצריכים כיום תואר אקדמי ופרקטיקום של שעות רבות".

ח״כ עופר כסיף (חד״ש-תע״ל) הצביע על הזלזול הגובר באקדמיה הקשור להתייחסות להכשרה במקצועות הבריאות: "מי שמזלזל בהכשרה ורוצה להוריד את הרמה שלה בכל מני טיעונים, תירוצים ומילים מכובסות, מזיק קודם כל למטופלים אבל גם לאנשים שמתוך שליחות ברוב הפעמים נותנים את הטיפול".

ח"כ אחמד טיבי (רעמ-תעל), שיזם את החוק המקורי לעיסוק במקצועות הבריאות, הדגיש שמטרת החוק המקורי היתה הפוכה: "יזמתי את חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות כדי לקדם מקצועיות ומקצוענות. ילדים צריכים לקבל את הטיפול הטוב ביותר. לא נסכים להפיכה משטרית נגד מקצועות הבריאות. חייבים לשמור על דרישות הסף למקצועות".

"לפני שנתיים משרד הבריאות ביטל הכרה בלימודים במזרח אירופה בטענה שאינם מקצועיים. איך עכשיו הם יקבלו קיצור לימודים של שלוש שנים וחצי לחצי שנה?", שאל ח"כ דר' יאסר חוג'יראת (רע"מ).

ח"כ אעידה תומא סלימאן (חדש-תעל) האשימה כי הכוונה בתיקון היא לפגוע במקצועות הנחשבים לנשיים: "יש מגמה ברורה במדינה לפגוע במקצועות שברובן נשיים, להתייחס אליהן ככוח נשי זול. אף אישה לא זקוקה לאפוטרופוס גברי כדי למצוא עבודה, בוודאי לא פוליטיקאים. כל מה שמעניין את הפוליטיקאים זה להעביר כסף לעמותות המנהלות את הסמינרים, שהקשר בינן לבין הפוליטיקאים ברור. זה יוביל לנזקים שהמדינה תצטרך אחר כך על עצמה לטפל בזה".