לירגלוטייד הוא אגוניסט ל-glucagon-like peptide-1 בעל טווח ארוך, הניתן לחולי סוכרת לצורך איזון גליקמי. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Metabolites', מטרת החוקרים הייתה לבחון את השפעת הטיפול עם לירגלוטייד במתאר עולם אמיתי. לצורך כך, החוקרים ערכו אנליזה על השפעות הטיפול בקרב עוקבה של חולי סוכרת סוג 2 מפורטוגל. החוקרים ערכו מחקר תצפיתי, רב-מרכזי ורטרוספקטיבי, אשר כלל 191 מטופלים שקיבלו לירגלוטייד למשך 12 חודשים לכל הפחות. נתוני המטופלים נאספו ונותחו במהלך תקופת מעקב שארכה 24 חודשים.
עוד בעניין דומה
מתוצאות המחקר עולה כי הטיפול עם לירגלוטייד הוביל להפחתה יעילה של רמות ה-HbA1c, מ-8.3% לכ-7.5%, לאחר 6, 12 ו-24 חודשים (p <0.001). למעשה, 38.2%, 37.2% ו-44.8% מהמטופלים לאחר 6, 12 ו-24 חודשים, בהתאמה, חוו הפחתה בערכי ה- HbA1c בשיעור של 1% לכל הפחות. זאת ועוד, נצפתה גם הפחתה מתמשכת במאפיינים אנתרופומטריים, כאשר 44.0%, 47.6% ו-54.4% מהמטופלים חוו הפחתה במשקל בשיעור של 3% לכל הפחות לאחר 6, 12 ו-24 חודשים, בהתאמה. בנוסף לכך, בעקבות הטיפול נצפו שיפורים מובהקים בערכי ה-HDL-c ו-LDL-c.
החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר אותו ערכו מצביעות על כך שהטיפול עם לירגלוטייד קידם ביעילות את ההפחתה בערכי ה-HbA1c כאשר הטיפול ניתן באופן רוטיני, כחלק מהפרקטיקה הקלינית. הפחתה זו נמשכה לאורך כל תקופת המחקר. בנוסף לכך, נצפו שיפורים מובהקים בפרמטרים אנתרופומטריים, וכן בגורמי סיכון קרדיווסקולריים אחרים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
