קטע נפלא זה מתאר את האנטומיה של הריאה מתוך הספר "ידיעות הטבע", שנכתב על ידי אהרן בערנשטיין ונעתק לשפת עבר על ידי דוד פרישמאן.
צילום: הספריה הלאומית
הספר יצא לאור בשנת 1884, העברית הרפואית חסרה היתה מונחים רבים. "קרום החולק" – קרוב לוודאי הסרעפת. "ארון הריאה" – בית החזה. "נגע יקרב אליו להשחיתו" – כלומר פתולוגיה.
פרסום הקטע הזה, להנאת קוראי "דוקטורס אונלי", עשוי להביא שלל תגובות, ברובן אנונימיות. כמה מהתגובות יתקפו את הכותב, אחרים יחשבו שהקטע באמת חשוב. הנה כמה דוגמאות לתגובות שעשויות להופיע בעקבות פרסום הטור הנוכחי. גילוי נאות: האנונימי הוא כותב שורות אלו.
"דווקא עכשיו, כאשר עתיד הבריאות בשפל, הוא מבלבל את מוחנו הכואב בעברית משנת תרפפ"ו. יותר טוב שיעבוד בחדר המיון אם הוא כזה חכם". אנונימי
_________________________
"כה הרבה אי דיוקים. האם לכותב אין משהו אחר לעשות". אנונימי
_________________________
"דונחין, מוטב שתעסוק בעניינים שאתה מבין בהם". אנונימי (החפץ בהוספת שמו)
_________________________
"כתוב נפלא. חשבתי שפרישמן זה רק רחוב בתל אביב. מתברר שהיה גם רופא". אנונימי
_________________________
תגובה: "הוא לא היה רופא. טשרניחובסקי היה רופא בתי הספר בתל אביב ובדק לי בשעתו את האשכים כחלק מסקר בריאות בתי הספר בתל אביב. לכן כתב אחרי זה את השיר 'ראי אדמה'". פרופ' אלי ג'
_________________________
"העברית הרפואית הינה שגעון גדלות של עורכי הרפואה. אי אפשר ממילא להבין את מה שכתבו שם. מי יודע בכלל היכן נמצאת החלחולת או הוותין. המחלות הן של האקדמיה ללשון העברית". אנונימי
_________________________
"כבר לפני 100 שנה לא הבינו את הפיזיולוגיה של הריאה וסתם כתבו ספרים. הסטודנטים שלנו יודעים הרבה יותר. בושה וכלימה שסופר מחונן כמו פרישמן (או אולי זה גורדון) עוסק בהבלים". אנונימי (מנהל מחלקת ריאות)
_________________________
"אינני רופא, אך קריאה בטקסט הזה, שאגב, ניתן לקרוא את כל הספר באתר האוניברסיטה העברית, משובבת נפש ומומלצת לכל רופא שוחר תרבות". חפץ חיים
הנה, ליחצו כאן ותיווכחו
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
