"מגיע לנשים בישראל לקבל טיפול רפואי איכותי, מכבד ושוויוני ואנחנו כאן לוודא שזה יקרה"

מה נשים רוצות וצריכות במהלך טיפולים רפואיים והאם מישהו שואל אותן בכלל? זו שאלה שמנחה את עשייתה של קרן בריאה אשר הוקמה על ידי שרה טנקמן בשנת 2016 בעקבות חוויה טראומטית במערכת הבריאות.

כשהיא בהריון עם תאומים הגיעה טנקמן למוקד של הקופה כשהיא בטוחה שמשהו לא תקין, אך הרופא התורן זלזל, לדבריה, בכאב שהביעה ובתחושותיה לגבי חומרת המצב וסירב לפנותה למיון. היא הגיעה בכוחות עצמה לבית החולים ושם לא הצליחו להציל את התאומים והיא עברה לידה שקטה.

אחרי שהתאוששה מהטראומה, היא ניסתה להבין מדוע הרופא לא האמין לה ולא התחשב במשוב שנתנה לו. היא למדה על ההטיות והסטראוטיפים שמשפיעים על איכות הטיפול הרפואי שנשים מקבלות והחליטה לשנות זאת. כך נולדה "קרן בריאה".

טווח הפעילות של קרן בריאה רחב והצוות מכיל קבוצה של נשים מוכשרות ומעוררות השראה שלצידן אקטיביסטיות ואקטיביסטים עם אג'נדה משותפת לקדם את בריאותן של נשים באמצעות שיפור המפגש בין נשים למערכת הבריאות בישראל, להשמיע את קולן על ידי העלאת מודעות לצרכים הייחודיים ולאתגרים שחוות נשים במערכת הבריאות. הפעילות מתפרסת בעבודת שטח, מחקר, נוכחות תקשורתית וקידום מדיניות בכנסת ובקרב מקבלי החלטות. הקרן תומכת במיזמים, יוזמת פרויקטים ופועלת ליצירת קהילה לקידום שינוי.

בין הנושאים שבהם עוסקת קרן בריאה: קידום זכויות נשים בבדיקה הגינקולוגית; כאב נשי, העלאת מודעות למחלות שקופות כגון אנדומטריוזיס; שיפור המענים עבור נשים שעברו אובדן הריון; פגיעות מיניות ברפואה; זכויות נשים בלידה; דיכאון בהריון ולאחר לידה, כבוד האדם בחדר ניתוח, שמירת פרטיות במערכת הבריאות ועוד. הן גם מובילות יחד עם השרה לאיכות הסביבה, עידית סילמן, את קואליציית ארגוני בריאות האישה הכוללת יותר מ-80 ארגונים, שת"פ שהחל כשסילמן היתה יו"ר ועדת בריאות וממשיך כעת בשילוב גורמים בכירים במערכת הבריאות.

אמנה ראשונה בעולם לזכות המטופלת בבדיקה גינקולוגית

"בקרן בריאה ביצענו את הסקר הגדול בעולם על בדיקות גינקולוגיות, כי זיהינו מפניות שקיבלנו מנשים, שמתרחשים שם כשלים והן יוצאות משם עם טראומות ונמנעות מקבלת טיפול בשל כך. בסקר לקחו חלק יותר מ-6,500 נשים והמסקנות אומצו על ידי איגוד הגינקולוגים, שפרסם נוהל חשוב בעניין, שאף הוטמע בקוד האתי של הר"י", מספרת  מיטל בנשק, סמנכ"לית קרן בריאה.

"יצרנו אמנה שכולה החזרת השליטה והביטחון לנשים במרחב רגיש כל כך: הזכות לפרטיות וקבלת כיסוי, שאלת שאלות כשהמטופלת לבושה, אזהרה לפני כאב, קבלת כל המידע ועוד. אנחנו מאוד גאות באמנה שלנו והיא פורצת דרך ברמה העולמית"

מיטל בנשק, סמנכ"לית קרן בריאה. "האם החלמת הגוף דרך פציעת הנפש היא פרקטיקה הגיונית במרחב רפואי?". צילום: פרטי

כדי לחולל שינוי אמיתי הפכו המסקנות לאמנה פיזית שתונכח במרחב הציבורי, כך שנשים תדענה את זכויותיהן ורופאים ורופאות את המצופה מהם. "יצרנו אמנה שכולה החזרת השליטה והביטחון לנשים במרחב רגיש כל כך: הזכות לפרטיות וקבלת כיסוי, שאלת שאלות כשהמטופלת לבושה, אזהרה לפני כאב, קבלת כל המידע ועוד. אנחנו מאוד גאות באמנה שלנו והיא פורצת דרך ברמה העולמית, לא מצאנו אמנה דומה במערכות בריאות אחרות בעולם למרות שחיפשנו", מציינת בנשק.

חוקרת מהולנד שפנתה לקרן בריאה כדי לקבל רשות להשתמש בסקר הבדיקה הגינקולוגית אף תרגמה את הסקר והתאימה אותו למערכת הבריאות בהולנד. "באופן מפתיע", מספרת בנשק, "ועל אף ההבדלים בין מערכות הבריאות של שתי המדינות, המסקנות היו דומות עם פער מרכזי בעיקר בעובדה שנשים הולנדיות הרגישו יותר בנוח לשתף את הרופא/ה שלהן אם משהו הפריע להן בהשוואה לישראליות, וזה בהחלט מעורר תהייה מדוע ועל יחסי הכוח במרפאות הנשים בישראל".

האמנה של קרן בריאה אומצה והיא מוצגת באופן רשמי במרפאות נשים על ידי בית חולים שיבא, בית חולים רפאל וקופת חולים מכבי ובקרוב תוצג גם בבית החולים הדסה ובית החולים ליס. "אנחנו במגעים עם קופות חולים ובתי חולים נוספים ואני בטוחה שגם שם דלתות ייפתחו להטמעת האמנה למען מטופלות", אומרת בנשק. "אנו כבר רואות שהטמעת האמנה מחוללת שינוי בשטח. בסקר שערכנו לאחרונה אחוז הנשים שהעידו שקיבלו כיסוי בבדיקה גינקולוגית קפץ מ-40% ל-65%".

עשרה מתמחים בדקו את השד – התחושה היתה של אונס קבוצתי

אך הזירה הגינקולוגית אינה יחידה וקשיים צפים במרחבי טיפול נוספים. מספרת בנשק: "אחת העדויות היותר מבהילות שהגיעה אלי היא של אישה צעירה שהיתה אמורה לעבור פרוצדורה ניתוחית בשד, באחד מבתי החולים בארץ. הגיע רופא ואיתו שיירת מתמחים. הוא ביקש ממנה להתפשט, בדק אותה ואז הורה לכל השאר לבדוק. היא ניסתה להתנגד אך הוא סתם את פיה באמירה ש'זה בית חולים אוניברסיטאי!', וכך עשרה מתמחים ניגשו אחד אחרי השני ובדקו אותה בשד. והיא? יצאה משם עם תחושה שעברה אונס קבוצתי.

"אכן, מקצוע הרפואה הוא מקצוע שולייתי, אבל אולי יש דרך פחות פוגענית לקדם למידה? האם לא יכולה להיות הכרה והבנה שהנפש של המטופלת חשובה לא פחות מגופה? האם החלמת הגוף דרך פציעת הנפש היא פרקטיקה הגיונית במרחב רפואי? אלו שאלות קריטיות שלצערי לרוב אינן נמצאות על השולחן כפקטורים משמעותיים בקבלת החלטות רפואיות ואת זה אנחנו רוצות לשנות".

אמפתיה למטופלת - הדלת לאפקט פיגמליון ברפואה

לדברי בנשק, לנשים יש יותר מוטיבציה להגיע לטיפול רפואי כשעם המקצועיות יש גם אמפתיה שהיא חלק בלתי נפרד ממנה. אמפתיה היא האנרגיה שפותחת את הדלת למימוש של אפקט פיגמליון ברפואה. אם רופא מגלה הבנה ואמון לקשיים של המטופלת, לעולמה התרבותי ולצרכיה הייחודיים ומעצים אותה לטפל בעצמה, להקפיד לקחת תרופות או לשנות תזונה יש יותר סיכוי שהאפקט הרצוי אכן יקרה בדינמיקה הזו, מאשר רופא אדיש שרק יזרוק לעבר המטופלת מרשמים או הנחיות רפואיות של סיכום ביקור.

"לאופי של האינטראקציה האנושית בחדר המרפאה יש השפעה ישירה על שיפור המצב הפיזי של המטופלות ובשל כך גם על כלכלת בריאות", אומרת בנשק. "אף אחד לא מדבר על הנשירה הסמויה של מטופלות מהגעה לטיפול רפואי וכשהן מגיעות במצב אקוטי, כשכבר אין ברירה, העלות למערכת היא כבר הרבה יותר גבוהה והנזק למטופלת חמור יותר".

"לפעמים נשים לא מודעות שמה שעברו אינו תקין"

קרן בריאה מקדמת את מסריה לנשים בישראל באמצעות הרשתות החברתיות בפייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ויוטיוב. לעמוד הפייסבוק של הקרן יותר מ-14,000 עוקבות ועוקבים עם שיח פמיניסטי, פעיל ובועט בנושאים הנוגעים למפגשים בין מערכת הבריאות לנשים - החל מהטרדות מיניות במערכת הבריאות, תלונות שאינן זוכות למענה בבדיקות, חדשנות ברפואה, מתן במה לרופאות מובילות ועוד.

"אלפי נשים ברשת תומכות בנו ונותנות לנו רוח גבית", אומרת בנשק. "ישנן נשים רבות שאין להן גישה לרשתות החברתיות ואנחנו לא מצליחות להגיע אליהן וליידע אותן על זכויותיהן. רבות מהן נשים מוחלשות החוששות להשמיע קול כשישנה התרחשות לא תקינה במהלך טיפול רפואי ולעתים הן אפילו לא מודעות שמה שעברו אינו תקין. בימים אלה אנחנו חושבות על אסטרטגיות לפריצת גבולות הרשת ולסיוע לנשים פחות פריבילגיות".

חממת יזמות בנושאי בריאות נשים

חממת יזמות בשם "בוראות", ע"ש דפנה מאיר ז"ל, אחות ב"סורוקה" שסייעה בהקמת קרן בריאה לפני שנרצחה בפיגוע בפתח ביתה, היא מיזם נוסף של קרן בריאה. זוהי תכנית האצה המסייעת להוציא לפועל פרויקטים בנושאי בריאות נשים. הפרויקטים המגוונים שמצטרפים לחממה זוכים בתכנית ליווי, חיבורים וידע רלוונטי, כלים בבניית הפרויקט, ידע אודות מערכת הבריאות, תקשורת ועמידה מול קהל, חקיקה ועוד. בחממה מוצעת תמיכה כלכלית (כ-20,000 שקל למיזם).

מדי שנה משתתפים מיזמים בעלי פוטנציאל להשפיע לטובה על בריאותן של נשים בישראל. את המיזמים מובילות יזמיות/ים מתוך המערכת (רופאות/ים, אחיות, מיילדות, עו"סיות) לצד אקטיביסטיות ועמותות. בין משתתפי/ות החממה נוצרים קשרים ושיתופי פעולה וכך למעשה נוצרת תנועה בשטח הפועלת למען בריאות נשים ברחבי הארץ.

במחזורים האחרונים נוצרו פיילוטים חדשניים במספר בתי חולים, תכניות הכשרה ייחודיות וכנסים בנושאים שלא זכו עד כה לחשיפה בקרב צוותים רפואיים. בין הפרויקטים המעניינים בחממה: בניית מרפאת סוכרת הריון וירטואלית עבור נשים בפריפריה הצפונית, הקמת שני מרכזים לליווי נשים וזוגות באובדן הריון (מרפאת בדרכך ב"שיבא" ומרפאת קמה ב"סורוקה"), הנגשת מידע רפואי לנשים חרדיות בוואטסאפ, הקמת מרפאה לגיל המעבר עבור נשים ערביות ביוזמת רופאות מבית החולים מאיר, התאמת טיפולי פוריות לנפגעות תקיפה מינית ב"שיבא" ועוד.

שיתוף פעולה הדוק עם צוותים רפואיים

קרן בריאה משתפת פעולה עם אנשי צוות רפואי והם נוכחים במעגל המתנדבים שלה ובוועד המנהל ומשפיעים על פעילותה. אחת מהן היא ד"ר תילי פישר יוסף, החברה בוועד המנהל של קרן בריאה, רופאת משפחה בקופת החולים מכבי.

"קרן בריאה מאירה זרקור על נושאים שהיו מוזנחים באופן מסורתי שנים רבות" אומרת ד"ר פישר יוסף. "מקצוע הרפואה, כמו הרבה פרופסיות אחרות, התחיל כמקצוע גברי לחלוטין. וככזה, המבט הפרופסיונלי והפרשנות למצבים רפואיים שונים היו במבט גברי". לדעתה, האתגר הגדול ביותר נמצא בין הטיפול הביולוגי למצב הפסיכוסוציאלי עליו יש להוסיף את רצף האלימות המגדרית.

כרופאת משפחה היא נחשפת לכאב רב ומדגישה כי "נשים סובלות מאלימות נפשית, כלכלית, פיזית ומינית ויש לזה מגוון התבטאויות פיזיות ונפשיות. אפילו ברמה הכי פרקטית, לנשים רבות אין חופש או נגישות לשירותי רפואה כי יש מי ששולט בהן ומונע מהן את החופש הזה. נדהמתי לשמוע ממטופלת שלי שהיא לא עשתה בדיקת pap שנים רבות כי בן הזוג שלה לא הסכים שתלך לבדיקה אצל גינקולוג גבר".

מרחב בטוח ותמיכה לרופאות פמיניסטיות

קרן בריאה אף הקימה קבוצת וואטסאפ אינטימית בשם "רופאות פמיניסטיות" כדי לתת להן תמיכה ומרחב בטוח לדון ולסייע זו לזו.

ד"ר פישר יוסף פעילה בקבוצה ומציפה את האתגרים הפמיניסטיים של רופאות, כולל את העובדה שקידום אקדמי וכלכלי של נשים רופאות הוא קשה בדומה לכל תחום אחר: "נשים רופאות מפרסמות הרבה פחות מאמרים וגם הקידום האקדמי שלהן הוא במסלול איטי בהרבה משל הקולגות הגברים".

"אנו רואים יותר ויותר נשים שמוסללות לקהילה. במקביל, יש פחות ופחות נשים במקצועות הכירורגיים ובשדרת ההנהלה וכאן יש פספוס ענק של נשים מוכשרות שיכולות לתרום רבות למרחב הרפואי"

(צילום: אילוסטרציה)

"קידום אקדמי של רופאות ורופאים לא צריך להיות תלוי כל כך בכמות פרסום מאמרים. אם יש רופאה נפלאה שהיא מרצה מצוינת עם דירוג גבוה ופרסמה רק שלושה מאמרים, אין סיבה שלא תקודם לניהול ואפילו במסלול הוראה אקדמית", אומרת פישר יוסף ועוברת לסוגיית הניהול קריירה–חיים אישיים.

"העבודה כרופאה אינה מאפשרת נוכחות מיטבית בבית. זו לא סוגיה לנשים בלבד, רופאים ורופאות סובלים מהדבר הזה. אבל בגלל שעיקר הנטל בבית עדיין נופל על נשים וכיוון שגברים עדיין מרוויחים יותר והקריירה שלהם מקבלת עדיפות – אנו רואים יותר ויותר נשים שמוסללות לקהילה. לא שאני נגד – בחרתי להיות רופאת משפחה וזה המקצוע הכי נפלא בעיני. במקביל, יש פחות ופחות נשים במקצועות הכירורגיים ובשדרת ההנהלה וכאן יש פספוס ענק של נשים מוכשרות שיכולות לתרום רבות למרחב הרפואי".

קרן בריאה קיבלה הכרה ממסדית עם זכייתה באות שר הבריאות למקדמי זכויות לפני מספר שנים והן רואות בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות והנהלות בתי החולים וקופות החולים מרכיב קריטי לקידום שינוי עומק לטובת מטופלות.

"יש לנו אינסוף משימות בשדה הזה", מסכמת בנשק. "רק לאחרונה היינו שותפות לכנס על שיפור חוויית המטופלת. בנינו תוכן שכלל יותר מ-40 מרצים ומרצות מתנדבים, שהאיר סוגיות שחלקן לא דוברו בעבר כגון שיפור חוויית המטופלת בהקרנות, בגריאטריה ובאשפוז כרוני. הדרך עוד ארוכה אבל אנחנו נחושות להמשיך לפעול למען נשים יחד עם כל מי שמוכן להושיט לנו יד מתוך מערכת הבריאות ומחוצה לה. מגיע לנשים בישראל לקבל טיפול רפואי איכותי, מכבד ושוויוני ואנחנו כאן לוודא שזה יקרה".