ישנו צורך במציאת תרופות נוגדות קרישה שלהן השפעה פחותה על אירועי דמם לצורך טיפול במחלת כלי דם כליליים. מעכב Btk בשם איברוטיניב מונע יצירת קריש בתיווך רובד טרשתי. עם זאת, שימוש במעכבי Btk נמצא קשור לעלייה באירועי דמם, ככל הנראה בשל השפעות שאינן מתווכות Btk. מטופלים עם חסר ב-Btk לא מדגימים הפרעות דמם, מה שמרמז כי עיכוב סלקטיבי של Btk יכול להוות אסטרטגיה טיפולית מבטיחה למניעת היווצרות קרישים. מטרת המחקר הייתה להשוות בין ההשפעה נוגדת הקרישה של מעכב Btk סלקטיבי בשם AB-95-LH34י(LH34) לבין זו של איברוטיניב.
עוד בעניין דומה
החוקרים בחנו תפקוד טסיות והעברת אותות בתיווך גליקופרוטאין VI וקולטנים מצומדי חלבון G בנבדקים בריאים. טסיות נלקחו מהנבדקים ונבחנו בעזרת מבחן צימות lumi-aggregetomy, צימוד זרימה ותספיג חלבון שעה לאחר נטילת התרופות.
תוצאות המחקר הדגימו כי LH34 הדגים עיכוב בפוספורילציה של Btk-Y223 במידה זהה לזו של איברוטיניב, ללא עיכוב בפוספורילציה של Src-Y418. כמו כן, נצפה עיכוב זהה ותלוי מנה, בצימות לרובד טרשתי בשתי קבוצות המחקר. עם זאת, בתגובה לקולגן Horm אשר נקשר גם הוא לאינטגרין α2β1,יLH34 הדגים עיכוב מופחת באופן משמעותי בהשוואה לאיברוטיניב. LH34 וגם איברוטיניב עיכבו צימוד וצימות של טסיות לרובד טרשתי תחת לחץ כוחות גזירה. איברוטיניב הציג את התגובה הפוטנטית ביותר, עם חסימה מלאה בריכוז גבוה של תרופה. הפעלת טסיות (P סלקטין) ופעילות מעודדת קרישה (חשיפה של פוספטידיל-סרין) בקריש עוכבו על ידי LH34 ונבלמו לחלוטין על ידי איברוטיניב במינונים גבוהים. יתרה מזאת, נצפה עיכוב משמעותי ביצירת תרומבין בתיווך רובד טרשתי תחת טיפול עם ריכוזים גבוהים של LH34 ואיברוטיניב.
מסקנת החוקרים הייתה כי LH34 יכול לעכב באופן יעיל יצירת קרישים בתיווך רובד טרשתי ואת הפעילות מעודדת קרישה של טסיות in vitro, עם פחות עיכוב של Src בהשוואה לאיברוטיניב. ממצאים אלו מציעים כי LH34 יכול להוות טיפול נוגד קרישה מועיל עם פוטנציאל לירידה בתופעות דמם.
מקור: