עומס חריג ויוצא דופן נרשם אתמול (א') במרכז הרפואי לגליל בנהריה, ובמיוחד במלר"ד ובשש המחלקות הפנימיות. כבר בשעת בוקר מוקדמת היו מעוכבים בחדר המיון לא פחות מ-23 מטופלות ומטופלים, כיוון שלא היו להם מיטות אשפוז פנויות במחלקות השונות.
עוד בעניין דומה
ככל שהלך היום והתקדם, התבררו מימדי התופעה ובחדר המיון הצטברו עוד ועוד מטופלים מכלל הגילים והמגזרים. בשעת צהריים, תוך שעה בלבד, נכנסו לחדר המיון 30 מטופלים, מספר שיא בתוך פרק זמן כה קצר. באותה השעה נרשמו במיון 200 אחוזי תפוסה - 110 מטופלים, כאשר תקן המיטות בכל המלר"ד עומד על 54 בלבד.
עקב אחוזי התפוסה החריגים, נאלצו במחלקה הפנימית להוסיף מיטה רביעית בכל אחד מהחדרים. צילום: רוני אלברט
"אני עובדת במיון 22 שנה ולא זכור לי מחזה כזה", סיפרה דינה פרובר, האחות האחראית של חדר המיון. "פתחנו את הבוקר עם 23 מעוכבים, שזו כמות שהדעת אינה מסוגלת לתפוס. בממוצע, כל איש צוות סיעודי טיפל היום לפחות ב-12-10 מטופלים בו זמנית. זה מצב לא אנושי, אנחנו קורסים".
מנהל המיון, ד"ר ח'אלד עטאללה: "מדובר במצב מאתגר ומורכב ביותר, איתו אנו מתמודדים לא רק היום, אלא כמעט בכל עונת החורף הנוכחית ומדי שנה בשנה. נראה כי השנה המצב מחמיר אף יותר בהשוואה לעבר. חשוב לי להדגיש, שכל המטופלים המעוכבים במיון מקבלים טיפול מקצועי ומסור מהצוותים השונים".
במקביל, בשש המחלקות הפנימיות נרשמו עומסים חריגים של 150 אחוזי תפוסה בממוצע. "שיאנית" העומס במחלקות הפנימיות בפרט ובמרכז הרפואי בכלל היא פנימית ד', בניהולו של ד"ר בוריס סבירסקי, עם 55 מטופלים (תקן מיטות: 34). מדובר בכ-170 אחוזי תפוסה.
עקב אחוזי התפוסה החריגים, נאלצו במחלקה הפנימית להוסיף מיטה רביעית בכל אחד מהחדרים, מה שבאופן טבעי הביא לצפיפות גדולה הרבה יותר בכל אחד מחדרי האשפוז, עם מרחק קטן מאוד בין מיטה אחת לשנייה. בנוסף, חדר האוכל של המחלקה הוסב לחדר אשפוז גדול, ומדי פעם ניתן היה לחזות במטופל שנאלץ לשכב על מיטת אישפוז במסדרון המחלקה. כל שש המחלקות הפנימיות עומדות על יותר מ-100 אחוזי תפוסה, רובן מעל ל-130 אחוזים.
אשפוז במסדרונות. צילום: רוני אלברט
נונה רובינוב, אחות אחראית פנימית ד': "אלו מחזות קשים המדירים שינה מעיניי. אין לי הסבר ברור מהי הסיבה לעומס החריג. אני מניחה שזה קשור לתחלואת החורף, לעובדה שאנו נמצאים בעונת מעבר וכמובן לתחלואה שוטפת ונוספת, כמו העובדה שביה"ח הוא מרכז טראומה אזורי, אליו מגיעים נפגעי טראומה מכל הצפון (פצועי ירי ודקירות, נפילות מגובה, תאונות דרכים ועוד). אני משמשת 17 שנה אחות אחראית של המחלקה, ופרט למקרה או שניים דומים מהעבר הרחוק, אני מתקשה לזכור מצב כה חריג".
מנהל המרכז הרפואי, פרופ' מסעד ברהום, מסר: "זה שנים אני מתריע על מחסור בתקנים ובכוח אדם במרכז הרפואי שלנו בפרט ובפריפריה בכלל, כמו גם על מחסור חמור בתקני מיטות אשפוז, ובמיוחד מיטות טיפול נמרץ. יש לזכור, כי המרכז הרפואי שלנו הוא ביה"ח הגדול בגליל, היחיד בגליל המערבי ואחד משני בתי החולים הממשלתיים הגדולים ביותר צפונית לתל אביב. זו הסיבה שבגללה אין לי, כמנהל המרכז הרפואי, את הפריבילגיה לסגור את חדר המיון בפני קליטת מטופלים חדשים. מי שמגיע אלינו יקבל את הטיפול המקצועי, האנושי והמסור ביותר, למרות המצב המאתגר".
פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית, הגיב לנתונים הקודרים מהמרכז הרפואי הגליל: "בהיסח הדעת של העניינים העומדים על סדר היום הציבורי, כמעט שכחנו כציבור את העומסים בבתי החולים, ובעיקר במחלקות הפנימיות".
פרופ' אליס מדגיש כי לא רק בגליל אלא ש"בכל המחלקות הפנימיות בארץ ניכר עומס מעבר לרגיל, משולב עם עומס החגים הקרבים, הימצאות סטודנטים לרפואה במחלקות, שמחייבים את המומחים לפנות זמן ללמדם. זאת ועוד, לימודים של המתמחים בתקופה הזו למבחני ההתמחות. על כל אלה, בל נשכח, תקינה נמוכה מדי, שלא מגיעה לתקינה שעליה המליצה הוועדה לחיזוק הרפואה הפנימית, ועדת טור-כספא".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
