COVID-19 בישראל

אין עדות לסיכון מוגבר לאירוע קרדיווסקולרי לאחר חיסון לקורונה

דו"ח הבדיקה של המרכז הלאומי לבקרת מחלות שפורסם השבוע: התוצאות לגבי אירועים קרדיווסקולריים בסמיכות לחיסון פייזר לא הצביעו על סיכון יתר ב-30 יום לאחר החיסון

חיסון לקורונה. צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

השבוע (ב') פורסם דו"ח הבדיקה לסיכון מוגבר לתמותה או לאירוע קרדיווסקולרי בעקבות החיסון לקורונה בישראל. הבדיקה נערכה במשרד הבריאות בעקבות פרסומים מדעיים שונים על הקשר לאירוע קרדיווסקולרי לאחר החיסון נגד קורונה. הדו"ח נערך וחובר על ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות ומכון גרטנר.

המחקר התמקד בשאלה של סיכון מוגבר לתמותה או לאירוע קרדיווסקולרי ב-30 הימים שלאחר קבלת חיסון פייזר (מנה שנייה) לעומת 30 הימים שלאחר מכן. אוכלוסיית המחקר כללה אך ורק מתחסנים שחוסנו במנת חיסון שנייה בתקופה שבין 11 בינואר וסוף אוקטובר 2021 וגם לקו בתמותה או באשפוז בגלל אירוע קרדיווסקולרי חד, שהוגדר כאירוע של אוטם בשריר הלב, שבץ מוחי או אירוע תרומבואמבולי חדש. במחקר נבחנו 4,163 מקרים ולא הוכללו בו אירועי מיוקרדיטיס כיוון שכבר נמצא שהחיסון מעלה את הסיכון לכך, בעיקר בגברים צעירים.

מקור הנתונים היה מסד המתחסנים נגד COVID-19, קובץ הפטירות ומסד הנתונים של קובץ האשפוזים.

שיטת הניתוח במחקר התבססה על כך שלכל מתחסן במנת החיסון השנייה יש תקופת מעקב של 60 יום מיום החיסון. משך המעקב התחלק לשתי תקופות: תקופה ראשונה - 1-30 יום, תקופת הסיכון שלפי ההשערה היא בעלת סיכון מוגבר בשל קרבתה למועד החיסון. התקופה השנייה -60-31 יום, שימשה כתקופת הביקורת, תקופת השוואה. לפי ההשערה, הסיכון בתקופה זו נמוך מהסיכון בתקופה הראשונה בגלל הריחוק בזמן מיום החיסון. לפי השערת האפס, אין הבדל בסיכון בין שתי התקופות ולכן האירועים התפלגו באופן אחיד על פני משך המעקב. לעומת זאת, אם יהיו יותר אירועים בתקופה הראשונה, תיתמך ההשערה החלופית שיש סיכון מוגבר לאירוע בתקופה הסמוכה למתן החיסון.

התוצאות לגבי אירועים קרדיווסקולריים בסמיכות לחיסון לא הצביעו על סיכון יתר ב-30 יום לאחר החיסון: הסיכון (Odds) בתקופה הראשונה (עד 30 יום מהחיסון) ביחס לשנייה (בין 31 ל-60 יום מהחיסון) הוא 0.95 ומצביע על סיכון נמוך יותר בתקופה הראשונה (רווח סמך של 95%, 0.90-1.01) שאינו מובהק סטטיסטית (0.12 = p-value).

החוקרים מציינים כי התוצאות לגבי תמותה הצביעו על הטיה אפשרית, healthy vaccinee effect, שנובעת מכך שאנשים שהגיעו להתחסן היו בריאים יחסית (גם אמפירית וגם לאור ההנחיות) בהשוואה למי שלא חוסנו באותו זמן, ובשל כך לא ניתן היה לקבוע אם קיים או לא סיכון מוגבר לתמותה 30 יום לאחר החיסון.

מחברי המחקר סיכמו כי לא ניתן לבדוק במתכונת מחקר זו סיכון עודף לתמותה, אבל ביחס לאשפוזים קרדיווסקולריים חדים, לא נמצאה עדות לסיכון מוגבר בתקופת הזמן של 30 יום לאחר החיסון השני לקורונה בהשוואה לתקופת הזמן של 31-60 יום.

לדו"ח המלא – ליחצו כאן

נושאים קשורים:  חסון לקורונה,  חדשות,  אירוע לב,  אירוע קרדיווסקולרי,  משרד הבריאות
תגובות
אנונימי/ת
01.03.2023, 21:32

אין עדות לסיכון מוגבר לאירוע קרדיווסקולרי לאחר חיסון לקורונה

זו כותרת המאמר המדויק.

כשממש קוראים עוד כמה שורות רואים שהמחקר (לא בודק את טיבו המדעי) בדק וגילה משהו אחר לחלוטין:
אין הבדל בהיארעות בין יום 1-30 לבין יום 31-60 במחוoני חיoון שני!

אולי גם מאמר בעיתון לרופאים כדאי שיעבור ביקורת עמיתים.

או ביקורת כלשהי.
שרלטנות לשמה

אנונימי/ת
01.03.2023, 23:24

תכנון ממש גרוע של המחקר… מדוע לא השוו ללא מחוסנים????

אנונימי/ת
01.03.2023, 23:26

בחייאת, לכל מי שיש טיפה של הבנת הנקרא מבין שהכותרת לא תואמת את תוכן הכתבה. מצופה שיתוקן על מנת לשקף את מהות המחקר- השוואה בין שתי תקופות במחוסנים, וללא קבוצת ביקורת אמיתית.

02.03.2023, 19:52

הפער בין הכותרת לתוכן תמוה

אנונימי/ת
05.03.2023, 23:01

נאמר במדויק.
משווה תקופות קרובות מידי.שתיהן במחוסנים.. רק חיסון שני ולא ראשון .
ללא ארועי מיוקרדיטיס....
ולא ניתן לבדוק תמותה? כי יש הטיה? כי אולי היו ממצאים שלא התאימו להם?