פסק דין שניתן בסוף החודש שעבר בבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי בית החולים איכילוב ייאלץ לפצות אדם שעבר ניתוח בקע שהסתבך וגרם לו נזקים, בסכום של כשני מיליון שקל.
עוד בעניין דומה
סוכן ביטוח (45) בריא ופעיל, שעסק בספורט אתגרי ושימש גם כמדריך טיולים, הגיע למרכז הרפואי איכילוב בתל אביב לניתוח בקע טבורי זעיר (2 ס"מ) שאמור היה להסתיים בהתאוששות מהירה וחזרה לפעילות. אולם, הניתוח הפשוט הסתבך ודרדר את מצבו של המטופל אל סף מוות, עת עמלו הרופאים במחלקה לטיפול נמרץ על הצלת חייו לאורך שישה שבועות רצופים, כשהוא מורדם ומונשם.
אל תביעה בגין רשלנות רפואית, אשר הוגשה באמצעות עו"ד אנה אונגר, ממשרד עורכי הדין אונגר-שויגמן, בשמו של סוכן הביטוח, צורפה חוות דעת רפואית של פרופ' איתן שילוני, מומחה לכירורגיה ואונקולוגיה.
פרופ' שילוני קבע בחוות דעתו כי "אם קיים בקע קטן בטבור, מומלץ לבצע את הניתוח בגישה פתוחה עלי ידי מספר תפרים פשוטים לתיקון הפגם... היתרון של התיקון הראשוני הוא ההימנעות מהכנסת גוף זר שעלול לגרום לסיבוכים שונים כמו חסימת מעיים, זיהום בפצע הניתוחי ועוד. לעומת זאת, בבקעים שבהם הפתח גדול יותר, הנטייה היא לבצע את התיקון עם רשת בשל העובדה שהסיכון לחזרת הבקע לאחר תיקון עם רשת הוא קטן יותר".
על פי התביעה, הרופאים ב"איכילוב" החליטו מסיבה כלשהי, המנוגדת לפרקטיקה הרפואית, להחדיר לבטנו של התובע רשת, ועשו זאת בצורה המנוגדת להוראות היצרן. פעולתם זו, כך נטען, גרמה במהרה להידבקויות ולחסימה במעיים, אשר הצריכו התערבות ניתוחית נוספת. כתוצאה ממאמצי התיקון נגרם למטופל זיהום קשה בחלל הבטן והוא הובהל למחלקה לטיפול נמרץ, שם כאמור נאלצו הרופאים להיאבק על חייו לאורך תקופה ממושכת.
"... אין כל ספק שקיים קשר סיבתי ברור בין דרך הנחת הרשת לבין הסיבוך של חסימת המעיים שבעטיו נותח התובע בשנית", קבע פרופ' שילוני בחוות דעתו. לדבריו, "מדובר בטעות רפואית קשה שנבעה מהתעלמות לא מוסברת מההוראות החד משמעיות של יצרן הרשת, התעלמות הנגועה בהתרשלות ברורה". לדבריו, הרשת הונחה בבטן בניגוד להוראות היצרן, ללא הפרדה עם דופן המעי הדק וגרמה להידבקויות קשות ולחסימת מעיים. הדבר גרם לדבריו לשרשרת סיבוכים, כאשר סיבוך אחד מוביל למשנהו.
"עקב כך, היה על התובע לעבור לאחר הניתוח הראשון עוד שני ניתוחים נוספים במהלך אשפוזו הממושך בבית החולים. הוא נקלע לסכנת חיים ונזקק לאשפוז ממושך בטיפול נמרץ כאשר הוא מונשם ומטופל בהזלפת נוראדרנלין על מנת להעלות את לחץ דמו וכן בתרופות אנטיביוטיות רחבות טווח במתן תוך ורידי לאורך כל אשפוזו שארך שישה שבועות", קבע המומחה.
לדברי פרופ' שילוני, כתוצאה הזיהום הקשה בחלל הבטן והידרדרות במצב בריאותו של התובע, התפתח בקע ענק בדופן הבטן שפגע קשות באיכות חייו. בהמשך סבל התובע מחסימת מעיים שהצריכה את אשפוזו, אך היא שוחררה בטיפול שמרני. חרף כך, לא פסל פרופ' שילוני את האפשרות כי מצבו של התובע יתדרדר בעתיד והוא יזדקק לניתוחים נוספים. הוא העריך את נכותו הרפואית הצמיתה של התובע בשיעור של 36% בתחום הכירורגי.
על פי התביעה, בטרם הסתבך מצבו עקב הניתוח הכושל, שימש התובע כסוכן ביטוח מצליח. לדברי עו"ד אונגר, בשנת 2006 החל התובע בגיוס כ-2,000 עובדים של עירייה גדולה בדרום הארץ, במטרה לבטחם בביטוח בריאות קולקטיבי. הפוליסה שקמה בשנת 2007 היתה אמורה להימשך עד שנת 2013. משמעות המהלך עבור התובע היתה הכפלת הכנסותיו.
בנוסף, כך נטען, נהג התובע, בעל תואר ראשון בביולוגיה, לחקור מערות ולעבוד כמדריך טיולים בארץ, בעיקר טיולי ג'יפים. כמו כן נהג לרוץ למרחקים ארוכים, לעסוק בספורט אתגרי ולבלות בחופשות בארץ ובחו"ל.
לדברי עו"ד אונגר, עקב הניתוחים החוזרים והייסורים הקשים, חדל התובע מלתפקד והתרכז כל-כולו בהחלמה. עקב כך קרס פרויקט הביטוח הקולקטיבי ונגרמו לו הפסדים רבים. כמו כן חדל התובע מפעילות ספורטיבית עקב מצבו, ונזקק, במשך תקופה ארוכה, לעזרה בטיפול במשק הבית.
לאחרונה הגיעה התביעה להכרעת בית המשפט, לאחר שבאי כוחו של בית החולים איכילוב הכירו אמנם ברשלנות הצוות הרפואי, אך טענו מנגד כי הניתוח לא פגע כלל בתפקודו של התובע, אשר שב, לגרסתם, לאיתנו.
בכל הנוגע לתפקודו של התובע, דחתה השופטת שלומית יעקובוביץ את עמדת בית החולים וקיבלה את חוות הדעת של המומחים מטעם התביעה. השופטת קבעה כי התובע סובל ממגבלה משמעותית בתפקודו ומנכות רפואית משוקללת וצמיתה בשיעור של 39.2%.
לאחר שעיינה בחוות דעת המומחים מתחום הביטוח, קבעה השופטת, כי על המרכז הרפואי בתל אביב (המופעל על ידי משרד הבריאות) לשלם לתובע פיצויים בסך 1.535 מיליון שקל. פיצויים אלה כוללים את אובדן הכנסותיו מקריסת פרויקט הביטוח הקולקטיבי, הפסד השתכרות לעתיד, כאב וסבל, הוצאות רפואיות עתידיות ועוד.
כמו כן, השיתה השופטת על "איכילוב" את הוצאות המשפט וכן את עלות שכרם של המומחים הרפואיים מטעמו, וחלק משכר טרחת עורך דינו. הסכום הכולל שאותו ייאלצו בית החולים ומשרד הבריאות המפעיל אותו לשלם הועמד על כשני מיליון שקל.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
