מחלת הסוכרת משפיעה על כ-34 מיליון אמריקאים ורבים מהם לא משיגים את המטרות הגליקמיות שלהם.. מרבית המטופלים המבוגרים מקבלים טיפול למחלתם במסגרת המרפאות הראשוניות, בהן השימוש ב- CGM אינו ברור.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו מחקר חתך מבוסס מידע ממקורות אינטרנט על מנת להעריך התנהגויות מרשמים של CGM וצורך במשאבים בקרב קלינאים ברפואה הראשונית ברחבי ארצות הברית. החוקרים השתמשו בסטטיסטיקה תאורית ורגרסיה רב-משתנית על מנת לזהות מאפיינים הקשורים להתנהגויות של מרשמים, גישה ל-CGM, ועל מנת להבין אילו משאבים נדרשים לצורך תמיכה ב-CGM ברפואה ראשונית.
תוצאות המחקר הראו כי רופאים אשר היו ממוקמים מעל ל-40 מייל ממשרד האנדוקרינולוג הקרוב ביותר אליהם היו בסבירות גבוהה יותר לרשום CGM ודיווחו על סבירות גבוהה יותר לרשום CGM בעתיד בהשוואה לאלה שהיו ממוקמים פחות מ-10 מייל מאנדוקרינולוג. רופאים אשר טיפלו ביותר מטופלים של Medicare דיווחו על גישה חיובית יותר למרשם עתידי ובטחון מוגבר בשימוש ב-CGM לניהול סוכרת בהשוואה לרופאים עם פחות חולים עם Medicare.
החוקרים סיכמו כי רופאים ברפואה ראשונית מתעניינים ב-CGM עבור מטופלים עם סוכרת, אך לרבים חסרים המשאבים להטמעת השימוש בטכנולוגיית טיפול בסוכרת. שימוש ב-CGM יכול להיתמך בחינוך בצורה של סדנאות וייעוציים בנושאי ביטוח לאנשי צוות רפואי ללא אנדוקרינולוג בסביבתם.
מקור: