בית המשפט המחוזי בחיפה פסק לאחרונה כי על מכון מאר לפצות ב-1.7 מיליון שקל גבר שלקה באוטם מוחי (מפרצת). על פי התביעה, חרף הגעתו למכון לביצוע בדיקת הדמיה – האוטם לא אובחן, ובשל כך, נמנע ממנו טיפול שעשוי היה לשפר את מצבו באופן משמעותי ביותר.
עוד בעניין דומה
עו"ד טלי טרייבנד, שייצגה את התובע, הגישה בשמו תביעה נגד קופת חולים כללית ומכון מאר; באי כוחם של קופת חולים כללית הגיעו לפשרה עם התובע מחוץ לכתלי בית המשפט, בעוד שעניין אחריותו של מכון מאר המשיך ונדון בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, עד למתן פסק הדין שניתן ממש לאחרונה.
על פי התביעה, לפני כ-13 שנה פנה התובע (34) לרופאת המשפחה שלו בקופת חולים כללית, כשהוא מלין על נימול פתאומי בצד אחד של הגוף. הרופאה, שחשדה כי מדובר באירוע מוחי חולף, הפנתה אותו לבדיקת CT מוח במכון. כעבור יומיים, כך נטען, ביצע התובע את הבדיקה, ומספר ימים לאחר מכן נמסרה לו התוצאה, לפיה, הכל תקין.
אלא שעל פי התביעה, מצבו של התובע רק הלך והחמיר ועל כן שב לרופאת המשפחה, שהפעם הפנתה אותו להתייעצות עם רופא נוירולוג בקופת החולים. לטענת עו"ד טרייבנד, גם הנוירולוג ציין באבחנתו כי בדיקת ה-CT תקינה, והמליץ לגבר להתחיל בטיפול תרופתי נגד דיכאון, שכן, לדעתו, מדובר בתגובה נפשית. במקביל, כך נטען, המליץ הנוירולוג על ביצוע בדיקת MRI.
עוד נטען בתביעה כי בטרם ביצועה של בדיקת MRI חש הגבר ברע ופנה למיון בבית החולים רמב"ם. ברמב"ם, כך נטען, נערך לגבר ייעוץ נוירולוגי, שבסיכומו נקבע כי לא מדובר בבעיה נוירולוגית חריפה והוא שוחרר לביתו.
אולם, בניגוד לכל קביעות הרופאים והמומחים, שהסתמכו על הפיענוח השגוי של בדיקת ה-CT, בדיקת ה-MRI שבוצעה כמה ימים לאחר מכן, הדגימה ממצאים של אוטם מוחי פעיל.
משלב זה ואילך עבר הגבר שורה של בדיקות ופעולות רפואיות, ובהן ניתוח מעקף, צנתור ותהליך של שיקום, אך חרף כך הוא נותר עם פגיעה מוחית ונפשית קשה, המתבטאת בהפרעות דיבור, הפרעות קוגניטיביות, חולשה בפלג גוף ימין, דיכאון ועוד. בעקבות האירוע, החל התובע ליטול טיפול תרופתי קבוע, ומאז הוא נתון במעקב נוירולוגי ופסיכיאטרי רציף.
לתביעה צורפה חוות דעתו של ד"ר יעקב וידנפלד, מומחה בנוירולוגיה, שקבע כי כבר בשלב בדיקת ה-CT ניתן היה להבחין בבירור בסימני האוטם בהתהוותו. חוות דעת נוספת של ד"ר מאיר פייבל, מומחה ברדיולוגיה, שצורפה אף היא לתביעה, איששה את דבריו של ד"ר וידנפלד.
לקביעת המומחים, בניגוד לפיענוח בדיקת ה-CT – בדיקה זו העלתה ממצאים לא תקינים של אוטם בהתהוות, בשלביו הראשונים, וזאת כפי שאושר בדיעבד אף בבדיקה חוזרת של ה-CT ברמב"ם.
לדברי עו"ד טרייבנד, מצבו הבריאותי הקשה של הגבר נגרם עקב רשלנותו של מכון מאר. פיענוח בדיקת ה-CT כתקינה היה פיענוח שגוי, שכן ניתן היה להבחין בה בתחילתו של אוטם, שהתפתח לכדי דיסקציה - קרע בשכבה הפנימית ביותר של דופן אבי העורקים), שהיא מצב מסכן חיים, המידרדר, ללא טיפול מתאים, לאירוע מוחי. על פי התביעה, בשל אותה רשלנות נגרם איחור קריטי באבחון, וכפועל יוצא מכך, נמנע מהגבר טיפול מתאים עוד בשלבים הראשוניים של התהליך, דבר שהוביל להחמרה משמעותית במצבו.
המכון: "אי ציון קיומו של מרכיב האוטם אינו מהווה רשלנות"
מנגד, באי כוחו של מכון מאר טענו בכתב ההגנה, כי בדיקת ה-CT לא כללה בדיקה של כלי הדם המוחיים, ולכן, לא היה די בשליחת הגבר לבדיקת ה-CT, אלא נדרשו בדיקות נוספות. באשר לפעינוח הבדיקה, טענו באי כוח המכון, כי לכל היותר ניתן היה לזהות בבדיקה עדות למרכיב של אוטם, אך לא אוטם ברור.
לטענתם, אי ציון קיומו של מרכיב האוטם אינו מהווה רשלנות, שכן אף אם היתה טעות בפיענוח, היא נמצאת בטווח הטעויות הסביר של מומחה בתחום הרדיולוגיה. הם הוסיפו וטענו להגנת המכון כי הנזקים שנגרמו לתובע התרחשו לפני מועד פיענוח בדיקת ה-CT, כך שאין קשר סיבתי בין הפיענוח לבין מצבו כיום.
כבוד השופטת תמר נאות-פרי מבית המשפט המחוזי בחיפה קיבלה לאחרונה את התביעה וקבעה בפסק דינה, כי הפיצויים להם זכאי התובע עקב רשלנות רפואית מסתכמים ב-4.265 מיליון שקל.
עם זאת קבעה השופטת, כי שיעור אחריותו של מכון מאר הוא 40% מסכום זה (כ-1.7 מיליון שקל). בנוסף, השיתה השופטת על המכון הוצאות משפט בשיעור של 20% מסכום הפיצויים שישולם לתובע.
לדברי עו"ד טרייבנד, אמנם התביעה כללה בתחילה גם את קופת חולים כללית, אלא שמולה הושגה פשרה, שקיבלה תוקף של פסק דין, ובמסגרתה שולמו לתובע פיצויים בסכום חסוי שלא פורט בהסכם. הליך גישור דומה בין התובע לבין המכון לא צלח, ולכן התביעה נגד המכון התנהלה לכל אורכה בבית המשפט, עד למתן פסק דין.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
