במחקר חדש של חוקרי מוח מאוניברסיטת צפון קרוליינה נמצא שרגישותם של בני 12 שבדקו לעתים תכופות את עדכוני המדיה החברתית שלהם לתגמולים חברתיים מבני גילם, התגברה עם הזמן באופן מובהק. בני נוער עם פחות מעורבות במדיה החברתית הגיבו בדרך הפוכה, והפגינו ירידה בעניין בתגמולים חברתיים.
עוד בעניין דומה
המחקר כלל שלוש סריקות מוח סדירות של תלמידי חטיבת הביניים בין הגילאים 12 עד 15 - תקופה של התפתחות מוחית מהירה במיוחד.
המחקר, שפורסם ביום שלישי ב-JAMA Pediatrics וצוטט ב"ניו יורק טיימס", הוא בין הנסיונות הראשונים לאתר שינויים בתפקוד המוח בקורלציה עם השימוש במדיה חברתית לאורך תקופה של שנים.
מחברי המחקר מודים כי יש למחקר קיימות מגבלות כיוון שגיל ההתבגרות הוא תקופה של הרחבת מערכות יחסים חברתיות, וההבדלים המוחיים יכולים לשקף יחס טבעי כלפי חברים, מה שעלול לגרום לשימוש תכוף יותר במדיה החברתית.
"אנחנו לא יכולים לטעון טענות סיבתיות שמדיה חברתית משנה את המוח", אמרה ד"ר אווה טלזר, פרופסור חבר לפסיכולוגיה ולמדעי המוח באוניברסיטת צפון קרוליינה, צ'פל היל, ואחת ממחברות המחקר, "אבל בני נוער שנוהגים לבדוק את המדיה החברתית שלהם מראים שינויים דרמטיים באופן שבו מוחם מגיב, שינויים שעלולות להיות להם השלכות ארוכות טווח גם בבגרותם - מעין הכנת הבמה להתפתחות המוח לאורך זמן".
צוות החוקרים חקר קבוצה מגוונת מבחינה אתנית של 169 תלמידים בכיתות ו'-ז' מחטיבת ביניים באזורים הכפריים של צפון קרוליינה, וחילק אותם לקבוצות לפי התדירות שבה הם דיווחו על בדיקת עדכוני פייסבוק, אינסטגרם וסנאפצ'ט.
בסביבות גיל 12, התלמידים כבר הראו דפוסי התנהגות מובהקים. משתמשים רגילים דיווחו שבדקו את העדכונים שלהם 15 פעמים או יותר ביום; משתמשים מתונים בדקו בין פעם אחת ל-14 פעמים; משתמשים לא רגילים בדקו פחות מפעם אחת ביום.
הנבדקים עברו סריקות מוח מלאות שלוש פעמים, במרווחים של כשנה. המבדק כלל משחק משימות, ובהתאם לביצועיהם, הנבדקים תוגמלו חיובית או שלילית בדמות חברים מחייכים או זועפים.
המשתתפים שבדקו תכופות את הרשתות החברתיות הראו הפעלה גוברת של שלושה אזורי מוח: מעגלי עיבוד תגמול, המגיבים גם לחוויות כמו זכייה בכסף או נטילת סיכונים; אזורי מוח שקובעים את הבולטות, בוחנים מה בולט בסביבה; והקורטקס הפרה-פרונטלי, שעוזר בוויסות ובקרה.
התוצאות הראו כי "בני נוער שבודקים מדיה חברתית לעתים תכופות יותר מגלים רגישות יתר למשוב מבני גילם", אמרה ד"ר טלזר.
הממצאים אינם מציגים את היקף השינויים במוח, אלא רק את המסלול. לא ברור, אמרו המחברים, אם השינויים מועילים או מזיקים. רגישות חברתית יכולה להיות אדפטיבית, להראות שהמתבגרים לומדים להתחבר; מצד שני, אולי זה יוביל לחרדה חברתית ודיכאון אם הצרכים החברתיים לא יסופקו.