במחקר קליני אקראי נמצא כי מתן אזיתרומיצין לאחר השתלת מח עצם אלוגנאית (Allogenic Hematopoietic Stem Cell Transplantation) לצורך טיפול בממאירויות המטולוגיות נמצא קשור להישנות המחלה.
עוד בעניין דומה
בחינה של 240 דגימות ממטופלים שעברו הקצאה אקראית במחקר מאפשרת הזדמנות ייחודית להבנה של המנגנונים של הישנות, אשר מהווה גורם תמותה מספר אחד לאחר השתלה. לצורך המחקר החוקרים השתמשו בשיטה מולטיאומית לזיהוי שינויים חיסוניים המקושרים לשימוש באזיתרומיצין והישנות של ממאירות לאחר השתלה.
תוצאות המחקר הדגימו כי שימוש באזיתרומיצין נמצא קשור לשינויים במסלולים של מטבוליזם של אנרגיה ותהליכים חיסוניים; כולל הסתה של תאי T לתהליכים אימונומודלוטוריים והתשה. במבדק in vitro, חשיפה של תאי T לאזיתרומיצין עיכבה את הציטוטוקסיות של תאים אלו כנגד תאי גידול ופגעה ביכולת המטבולית שלהם על ידי עיכוב גליקוליזה, ירידה בביטוי של גנים של המיטוכונדריה והעלאה בביטוי של גנים אימונומודלוטוריים, ובעיקר SOCS1.
ממצאים אלו מדגימים כי לאזיתרומיצין יש השפעה ישירה על תאים חיסוניים המטים להישנות, ועל כן מעוררים חשש מפני שימוש ארוך טווח באזיתרומיצין במטופלים שבסיכון מוגבר לממאירויות.
מקור: