בקרב חולי סוכרת סוג 2 (T2D), היארעות של פרפור עליות (AF) היא תופעה שכיחה יחסית. עם זאת, עדיין לא ברורים הקשרים האורכיים של AF חדש עם הסיכון לתוצאי בריאות חריגים בקרב חולי T2D. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Diabetes Care', מטרת החוקרים הייתה לקבוע את הקשר בין AF חדש ובין הסיכון העתידי לתחלואה קרדיווסקולרית טרשתית (ASCVD: atherosclerotic cardiovascular disease), אי ספיקת לב, מחלת כליות כרונית (CKD) ותמותה, בקרב חולים עם T2D.
עוד בעניין דומה
לצורך המחקר נכללו בסך הכל 16,551 מבוגרים חולי T2D, אשר בעת גיוסם למחקר ה-UK Biobank היו ללא תחלואה קרדיווסקולרית (CVD) וללא CKD. על מנת להעריך את הקשר בין היארעות של AF עם הסיכון העתידי לאירועי ASCVD, אי ספיקת לב, CKD ותמותה, החוקרים השתמשו ברגרסיית קוקס עם משתנה של זמן.
מתוצאות המחקר עולה כי מקרב המטופלים עם T2D,י1,394 פיתחו AF ו-15,157 לא פיתחו AF במהלך תקופת המעקב. במהלך תקופת מעקב חציונית של 10.7-11.0 שנים, תועדו 2,872 מקרי ASCVD,י852 מקרי אי ספיקת לב, 1,548 מקרי CKD, ו-1,776 אירועי תמותה כוללת (409 מקרי תמותה על רקע CVD). בקרב חולי ה-T2D, אלו אשר אובחנו עם AF היו בעלי סיכון גבוה יותר ל-ASCVD (יחס הסיכונים 1.85; רווח בר-סמך של 95% 1.59-2.16), אי ספיקת לב (יחס הסיכונים 4.40; רווח בר-סמך של 95% 3.67-5.28), CKD (יחס הסיכונים 1.68; רווח בר-סמך של 95% 1.41-2.01), תמותה מכל סיבה (יחס הסיכונים 2.91; רווח בר-סמך של 95% 2.53-3.34), ותמותה על רקע CVD (יחס הסיכונים 3.75; רווח בר-סמך של 95% 2.93-4.80), בהשוואה למטופלים ללא AF.
לסיכום, חולי סוכרת סוג 2 שפיתחו AF נמצאו כבעלי סיכון מוגבר באופן מובהק להתפתחות עתידית של אירועים קרדיווסקולריים שליליים, CKD ותמותה. החוקרים מוסיפים כי נתוניהם מדגישים את החשיבות בנקיטת גישות למניעה של AF על מנת להפחית את הסיבוכים המאקרו והמיקרו-וסקולריים בקרב חולי T2D.
מקור: