יש קונצנזוס כמעט בינלאומי שיילודים מקבלים זריקה של ויטמין K1 (vitamin K1 - VK1) סמוך ללידה כטיפול מניעתי לדימום עקב חסר ב-VK (VK deficiency bleeding - VKDB). בחלב אם יש תכולה נמוכה של VK, וישנם אירועים מדווחים של VKDB בפגים הניזונים מחלב אם בלבד, חרף קבלת טיפול מניעתי עם VK במעמד הלידה.
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר הייתה לבחון את ההמצאות של חסר VK פונקציונלי בפגים על בסיס גאמא קרבוקסילציה בלתי מספקת (Glu) של חלבוני Gla, פקטור IIי(PIVKA-II) ואוסטאוקלצין (GluOC), המסונתזים על ידי הכבד והעצמות, בהתאמה.
במחקר תצפיתי פרוספקטיבי שהתבצע במספר רב של מרכזים רפואיים, השתתפו פגים שנולדו מתחת לגיל 33 שבועות להריון. דגימות דם ורקע תזונתי נאספו לפני השחרור מבית החולים, לאחר השחרור ובגיל מתוקנן של חודשיים-שלושה חודשים. התוצאים העיקריים שנבדקו כללו רמות בסרום של VK1,יPIVKA-II ואחוז GluOC (GluOC כשיעור הסכום של GluOC ו-GlaOC) הושוו בין קבוצת הנבדקים שקיבלו הזנה של חלב אם בלבד לבין קבוצת המטופלים שקיבלו הזנה עם תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) עם או ללא חלב אם, לאחר השחרור מאשפוז.
תוצאות המחקר הדגימו כי תינוקות שניזונו מחלב אם בלבד הדגימו ריכוזים נמוכים יותר של VK1 (0.15 לעומת 1.81 מיקרוגרם/ליטר), גבוהים יותר של PIVKA-II (0.1 לעומת 0.02 יחידות שרירותיות/מ"ל) ושיעורי GluOC% גבוהים (63.6% לעומת 8.1%) בסרום בהשוואה לתינוקות שניזונו מתמ"ל עם או ללא חלב אם. לפני השחרור מבית החולים, רק יילוד אחד (2%) מתוך 45 יילודים שניזונו מחלב אם בלבד הדגים חסר ב-VK, כפי שהשתקף מרמות גבוהות של PIVKA-II. לאחר השחרור, שמונה מתוך 12 (67%) יילודים שניזונו מחלב אם בלבד הדגימו חסר ב-VK לעומת יילוד אחד מתוך 25 (4%) יילודים שניזונו מתמ"ל עם או ללא חלב אם.
מסקנת החוקרים הייתה כי פגים שניזונים בעיקר מחלב אם לאחר שחרור מהפגייה נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות חסר תת-קליני של VK בינקות. מתן תוסף של VK1 לפגים לאחר השחרור מבית החולים שניזונים מחלב אם בלבד על מנת לספק צריכה של VK בכמות דומה לשל אלו הניזונים מתמ"ל עלול למנוע הופעה של חסר ב-VK.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
