מגזין

מ-669 ללימודי רפואה

מחקר שערכו רופאים, בוגרי יחידת 669, בחן את הקשר בין חשיפה לרפואה בשירות הצבאי צבא לבין מוטיבציה ללמוד רפואה בהמשך | הנתונים מצביעים על תופעה דרמטית המציגה את זהותו של החייל כרופא שנים רבות טרם בחירתו במקצוע

חיילים מיחידת 669 מדגימים פעולת חילוץ משדה קרב, בבסיס אימונים במרכז הארץ. צילום: יוסי אלוני/ פלאש90

מחקר השוואתי רטרוספקטיבי שפורסם בעיתון Military Medicine ונערך על פני עשר שנים, בדק האם החשיפה למקצוע הרפואה במהלך השירות הצבאי מעלה את המוטיבציה ללמוד רפואה לאחר השירות.

לצורך המחקר בוצעה השוואה בין בוגרי 669, יחידת החילוץ והפינוי הקרבי של חיל האויר אשר ידועים בהכשרתם הרפואית ועבודתם הצמודה עם רופאים, לבין בוגרי שלדג - יחידת הקומנדו של חיל האוויר. צוות המחקר כלל רופאים שהם עצמם בוגרי היחידות מכוחות האוויר המיוחדים.

הנתונים מצביעים על תופעה דרמטית: מכלל הלוחמים ששירתו בכוחות המיוחדים של חיל האוויר בין השנים 2001-2010, 3.7% מבוגרי יחידת שלדג בחרו ללמוד רפואה אל מול 11.1% מבוגרי יחידת 669. כלומר, השירות ביחידת 669 שילש את מספר העוסקים ברפואה בקרב בוגרי היחידה. עוד נמצא המחקר כי לפרמדיקים ביחידות הנ"ל יש סיכוי פי שבעה ללמוד רפואה בהשוואה ללא פרמדיקים. אותם רופאים ענו על שאלון אשר הכיל נתונים דמוגרפיים, אובייקטיביים וסובייקטיביים הנוגעים להעדפות טרם תקופת השירות, דרך תקופת השירות עצמה ולאחריה.

בעוד שבשלדג העיסוק ברפואה הוא משני למשימה העיקרית, ביחידת 669 כלל הלוחמים עוברים הכשרה רפואית, משרתים בצמוד לרופאים לאורך כל השירות ועוסקים במשימות חילוץ והצלה

לגבי הרעיון הראשוני שהוביל את החוקרים לבדוק את הנושא, מספר רס"ן במילואים א', בוגר יחידת 669 ומתמחה ברפואה פנימית בבית החולים שיבא, אשר נמנה על צוות המחקר: "שמנו לב למגמה מעניינת בשנים האחרונות אצלנו ביחידה, כי יותר לוחמים פנו לרפואה אחרי השחרור והחלטנו שחייבים לבדוק את זה. אחד האתגרים הגדולים בביצוע מחקר שבודק השפעה של גורמים סביבתיים הוא איתור של קבוצת ביקורת מתאימה. המודל עבורנו היה ביצוע של 'מחקר תאומים', ולשמחתנו, עבור יחידה 669 יש את התאומה המושלמת".

יחידה 669 היא יחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהיטס של חיל האוויר. יחידת שלדג היא יחידת הקומנדו של חיל האוויר, אשר מתמחה בביצוע מבצעים מיוחדים. שתי היחידות בוחרות את הלוחמים שלהן מאותו מאגר של מועמדים לשירות ביטחון העוברים תהליך מיון משותף ובעלי יכולות קוגניטיביות דומות (קב"א ודפ"ר), אך בעוד שבשלדג העיסוק ברפואה הוא משני למשימה העיקרית, ביחידת 669 כלל הלוחמים עוברים הכשרה רפואית, משרתים בצמוד לרופאים לאורך כל השירות ועוסקים במשימות חילוץ והצלה.

חיילי יחידת חילוץ והצלה 669. צילום: יוסי אלוני/ פלאש 90

ר', חברו לצוות של א' מיחידה 669, מתמחה ברפואת אף אוזן גרון וניתוחי ראש-צוואר בבית החולים קפלן, אומר: "כשמסתכלים על ההכשרה הצבאית שלנו, רואים תכנים מגוונים מאד של חי"ר, עבודה עם מסוק וחילוץ, אבל בקצה המשימה אנחנו יודעים שעולה למסוק פצוע הזקוק לטיפול רפואי, והרופא על המסוק זקוק ללוחמים עם ההכשרה הרפואית הטובה ביותר כדי לעזור לו להציל חיים. כמו כן בפועל, רוב הפעילות היומיומית שלנו נוגעת בעיקר בטיפול בפצועים".

ר' מוסיף: "מאז התגייסנו לצבא התייחסנו ליחידת שלדג כיחידה אחות, אך כשהתחלנו לתכנן את המחקר הבנו שכדי לבצע 'מחקר תאומים', בכלל צריך להוכיח שאכן מדובר בתאומים. בניתוח הנתונים שמחנו לגלות כי נתוני הפתיחה של הרופאים במחקר זהים: הן במדדים אובייקטיביים כגון אחוז הילדים לרופאים, ציוני פסיכומטרי ונתוני גיוס מקדימים, והן במדדים סובייקטיביים כדוגמת הרצון ללמוד רפואה טרם הגיוס, הרצון לשרת ביחידה קרבית שאינה רפואית והתנדבות במד"א בעבר".

ד"ר יעקב חן, סגן מנהל ביה"ח מאיר וראש ענף רפואה מבצעית לשעבר: "בעוד שבכל העולם לומדים רפואה מיד בסיום התיכון, בישראל קיימת אוכלוסיית רופאים גדולה שמתחילה את הקריירה הרפואית לאחר שירות צבאי. פער הזמנים הזה מאפשר לנו לחקור השפעות סביבתיות רבות שמתרחשות במהלך השירות הצבאי ואינן ניתנות למחקר במדינות אחרות"

א' מוסיף: "תהליך המיון בין היחידות זהה לחלוטין עד סוף הגיבוש ליחידה, אז המועמדים בוחרים איפה הם היו מעדיפים לשרת. נתון מעניין מאוד שגילינו במהלך העבודה היה שהרוב המוחלט של הלוחמים ב-669 שהשתתפו במחקר זה, לא רצו לשרת ב-669, אלא בשלדג או בסיירת מטכ"ל. כשבדקנו כמה מהם רצו לשרת ב-669 טרם הגיוס, מתוך הבנה שאולי אלה אנשים שמראש היו בעלי אוריינטציה רפואית, מצאנו כי מדובר בלוחמים בודדים. יתרה מכך, גם כאשר החלטנו להוציא אותם מהמחקר כדי למנוע הטיה, עדיין התוצאות היו מובהקות".

מנחה המחקר, ד"ר יעקב חן, סגן מנהל בית החולים מאיר וראש ענף רפואה מבצעית לשעבר, מסביר: "בעוד שבכל העולם לומדים רפואה מיד בסיום התיכון, בישראל קיימת אוכלוסיית רופאים גדולה אשר מתחילה את הקריירה הרפואית שלה לאחר שירות צבאי. פער הזמנים הזה מאפשר לנו לחקור השפעות סביבתיות רבות אשר מתרחשות במהלך השירות הצבאי ואינן ניתנות למחקר במדינות אחרות. בנוסף, ההיכרות האישית של העוסקים במחקר עם היחידות הנ"ל והלוחמים בה אפשר איסוף נתונים איכותי ומהימן".

בשבוע שעבר התפרסם מחקר חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בנושא המועמדות ללימודי רפואה בישראל. המחקר העלה שורה של נתונים מעניינים, אם כי לא לגמרי בלתי צפויים, כמו למשל שלרוב המועמדים ללימודי רפואה (כ-82% בשנת תשפ"א) יש לפחות הורה אחד אקדמאי, ושהסיכוי להיות מועמד לתואר ראשון ברפואה בקרב אלה שהכנסת אבותיהם נמצאת בשלושת עשירוני ההכנסה הגבוהים, גבוה פי 16 מאלה שהכנסת אבותיהם נמצאת בשלושת עשירוני ההכנסה הנמוכים.

"חשיפה רפואית היא גורם שאיננו נולדים אליו ואנו יכולים לשלוט בו. האם יש לנו מקום בחברה לכוון נוער איכותי מאוכלוסיות מוחלשות לשירות עם אוריינטציה רפואית כדי להגדיל את הסיכויים להשתלב במקצוע? אולי יש מקום ליצור אקטיבית הזדמנות לגיוון רחב יותר בעוסקים בו"

ה', קצין מילואים ביחידת שלדג וסטאז'ר לרפואה, התייחס לפערים אלה בהקשר לתוצאות המחקר הנוכחי: "בעיני, הממצאים של המחקר יוצאי דופן בעיקר בשל העובדה שגורם ההשפעה של חשיפה רפואית יכול להוות עבורנו כלי. בניגוד ל'גורמי הסיכון' ללימודי רפואה הידועים בספרות כדוגמת הורים רופאים/ אקדמאים, מעמד סוציואקונומי גבוה, עניין במדעים, אלטרואיזם ועוד, חשיפה רפואית היא גורם שאיננו נולדים אליו ואנו יכולים לשלוט בו. מהבחינה הזאת מדובר במחקר פורץ דרך. האם יש לנו מקום בחברה לכוון נוער איכותי מאוכלוסיות מוחלשות לשירות עם אוריינטציה רפואית כדי להגדיל את הסיכויים להשתלב במקצוע? רפואה אינה רק מקצוע, אלא תפקיד שחוצה תרבויות וגבולות, ועל כן, אולי יש מקום ליצור אקטיבית הזדמנות לגיוון רחב יותר בעוסקים בו".

א' ור' מסכמים: "כשניסינו לנתח מה בדיוק הגורמים בשירות ב-669 שגרמו לשינוי כה דרמטי, הצענו להתבסס על עבודתו של בנג'ימן בלום, איתה הוא מזוהה יותר מכל – 'טקסונומיה חינוכית'. בעבודה זו מתוארים שלושה מרחבי למידה עיקריים: קוגניטיבי (מבוסס ידע), פסיכומוטורי (מבוסס פעולה) ורגשי. המרחבים מבוססי ידע ופעולה ברורים – חייל שלומד תכני רפואה ועוסק ברפואה כחובש, סביר שיפתח חיבה או רצון להתקדם בתחום, אך בעיננו, המרחב הרגשי הוא פורץ הדרך: השירות כתף אל כתף לצד רופאים לאורך זמן, באירועי קיצון, יוצר מערכת יחסים הקיימת באופן דומה בין ילד להוריו. השהות הצמודה בין החיילים הצעירים, לאלה המשמשים להם מודל לדוגמה, אולי יוצרת הזדהות של החייל עם הרופא, ובמידה מסוימת מתחילה לעצב את זהותו של החייל כרופא שנים רבות טרם בחירתו במקצוע".

נושאים קשורים:  יחידת 669,  חיל האוויר,  יחידת שלדג,  שירות צבאי,  מחקרים,  מגזין,  חדשות,  ד"ר יעקב חן,  לימודי רפואה
תגובות
02.12.2022, 10:19

מחקר מעניין עם תוצאות לא מפתיעות.מבין החובשים שפעלו אתי במלחמת ההתשה בסיני שניים למדו רפואה כך שהנטיה של חובשים להמשיך לרפואה אינה דבר חדש.

02.12.2022, 12:53

מ8200 יש הרבה יותר, ולוא רק כי מראש סוננו ויכולתם לעבור את מבחני הקבלה לרפואה עדיפים. גם הסינון של 669 בנוסף לנטיית לוחמי ההצלה לעסוק ברפואה נותן להם יתרון להתקבל לבתי הספר לרפואה. בכל מקרה אנשים טובים שטוב שיהיו רופאים.

אנונימי/ת
02.12.2022, 14:38

כמה מהם היו חובשים עוד לפני כן? מתנדבי מד״א? יש כאן selection bias
גם בקבלה ל669 וגם בקבלה לרפואה אחרי 669…

אנונימי/ת
02.12.2022, 18:42

זה קצת טפשי שקוראים להם עם האות הראשונה של השם, כאשר השם המלא מופיע במאמר עצמו

04.12.2022, 01:17

המאמר והכתבה כתובים יפה.
-
האם 'הכנה צה"לית' - לעומת מדינות בהן מתחילים לימודי רפואה בנות/בני 18 - תורמת לרפואה הישראלית בכללה ?
האם הרפואה הישראלית בעלת כתפיים מספיק רחבות כדי לתת מרחב יצירה והשפעה גם לרופאים בלא רקע צבאי ?

לצד חקר מוטיבציות של יחידים , אלו שאלות חברתיות מתגלגלות , ששווה לחקור ולפתוח כדי שהרפואה בארץ תישאר חזקה מפוליטיקה , תגיף מגיפות , ותהא מכובדת בעולם