במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'RMD Open', החוקרים השתמשו ברנדומיזציה מנדליאנית (MR), על מנת לבדוק האם ממדי הגוף בגילאי הילדות משפיע על הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית (RA), דלקת חוליות מקשחת (AS: ankylosing spondylitis), דלקת מפרקים פסוריאטית (PsA), גאוט וזאבת אדמנתית מערכתית (SLE). כמו כן, החוקרים התחשבו בהשפעת ממדי הגוף בבגרות.
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו במכשירים גנטיים (Genetic instruments) לממדי הגוף בילדות (גיל 10) ובבגרות אשר נגזרו מנתוניהם של 453,169 משתתפי מחקר ה-Biobank בבריטניה (וריאנטים 313 ו-580, בהתאמה), אשר הוכשרו בעבר על ידי מידע של אינדקס מסת הגוף משלוש אוכלוסיות עצמאיות. אסוציאציה רחבת גנום (Genome-wide association) כללה מידע בהיקף של 22,350 חולי RA,י9,069 חולי AS, י3,609 חולי PsA,י13,179 חולי גאוט, ו-5,201 חולי SLE. לכל תוצא החוקרים ערכו MR עם משתנה יחיד על מנת להעריך את ההשפעות הכוללות של ממדי גוף בילדות ובבגרות, וכן MR מרובת משתנים על מנת לבחון את ההשפעה הבלתי תלויה של ממדי הגוף בילדות לאחר התחשבות בממדי הגוף בבגרות.
לניבוי גנטי של ממדי הגוף בילדות הייתה השפעה כוללת על הסיכון ל-PsA (יחס הסיכויים 2.18 לכל שינוי בקטגוריית ממדי הגוף; רווח בר-סמך של 95% 1.43 עד 3.31), גאוט (יחס הסיכויים 2.18; רווח בר-סמך של 95% 1.43-3.31) ול-SLE (יחס הסיכויים 2.44; רווח בר-סמך של 95% 1.14 עד 5.22), אך לא ל-RA (יחס הסיכויים 0.95; רווח בר-סמך של 95% 0.70 עד 1.29) או ל-AS (יחס הסיכויים 0.96; רווח בר-סמך של 95% 0.61 עד 1.52). לאחר התחשבות בממדי הגוף בבגרות, ההשפעה הישירה של ממדי הגוף בגילאי הילדות השתנתה מעט עבור PsA (יחס הסיכויים 1.92; רווח בר-סמך של 95% 1.14 עד 3.25) ו-SLE (יחס הסיכויים 2.69; רווח בר-סמך של 95% 1.24 עד 5.87), אך הוחלשה עבור גאוט (יחס הסיכויים 1.40; רווח בר-סמך של 95% 0.94 עד 2.09).
החוקרים מסכמים כי ממצאיהם מצביעים על כך שב-PsA ו-SLE, הסיכון הכרוך בממדי גוף גדולים יותר במהלך גילאי הילדות עשוי שלא להיות הפיך לחלוטין, גם במקרים בהם בבגרות ממדי הגוף השתנו ונהיו בריאים יותר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
