מטופלים עם איסכמיה כרונית המאיימת על גפה (Chronic Limb-Threatening Ischemia - CLTI) זקוקים להחזרה של זרימת דם טובה לרקמה על מנת להגביל את הסיכון לכריתת גפה. לא ברור איזה טיפול עדיף, טיפול אנדווסקורלי או רהוסקולריזציה ניתוחית, לצורך שיפור תוצאי גפה במטופלים עם CLTI.
עוד בעניין דומה
במחקר אקראי בינלאומי זה השתתפו 1,830 מטופלים עם CLTI ומחלת עורקים פריפרית תוך-מפשעתית, בשתי עוקבות מקבילות. מטופלים שלהם היה מקטע אחד של וריד ספני מתאים לביצוע מעקף הוקצו לעוקבה 1. מטופלים שנזקקו למעקף חלופי, שאיננו הוריד הספני, נכללו בעוקבה 2. התוצא העיקרי כלל שילוב של אירוע חמור בגפה - הכולל כריתה מעל הקרסול או התערבות משמעותית בגפה (מעקף חדש, תיקון מעקף, הוצאת קריש או טיפול תרובמוליטי) או תמותה מכל סיבה.
תוצאות המחקר הדגימו כי בתום תקופת מעקב חציונית של 2.7 שנים אחר המטופלים בעוקבה 1, התוצא העיקרי אירע עבור 302 מתוך 709 נבדקים (42.6%) בקבוצת ההתערבות הניתוחית ועבור 408 מתוך 711 נבדקים (57.4%) עבור קבוצת ההתערבות האנדווסקורלית (יחס סיכונים של 0.68; רווח בר-סמך של 95%, 0.59-0.79; p<0.001). בתום תקופת מעקב חציונית של 1.6 שנים אחר המטופלים בעוקבה 2, התוצא העיקרי אירע עבור 83 מתוך 194 נבדקים (42.8%) בקבוצת ההתערבות הניתוחית ועבור 95 מתוך 199 נבדקים (47.7%) בקבוצת ההתערבות האנדווסקורית (יחס סיכונים של 0.79, רווח בר-סמך של 95%, 0.58-1.06; p=0.12). שיעורי ההיארעות של אירועים חמורים אלו היו דומים בין שתי קבוצות ושתי עוקבות המחקר.
מסקנת החוקרים הייתה כי עבור מטופלים עם CLTI שנמצא עבורם מקטע של וריד ספני מתאים לביצוע מעקף (עוקבה 1), ההיארעות של אירוע חמור לגפה או מוות היה נמוך באופן משמעותי בקבוצת ההתערבות הניתוחית בהשוואה לקבוצת ההתערבות האנדווסקולרית. עבור מטופלים ללא וריד ספני מספק עבור יצירת מעקף (עוקבה 2) התוצאים היו דומים בין שתי קבוצות ההתערבות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
