מעורבות של הציפורניים בדלקת מפרקים פסוריאטית היא דבר שכיח. לכן, חוקרים ערכו מחקר שממצאיו תוארו בכתב העת International Journal of Rheumatic Diseases ומטרתו הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, ההימצאות של מעורבות ציפורניים בפסוריאזיס וכן את ההשפעה של ציפורני פסוריאזיס על פעילות המחלה בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים פסוריאטית.
עוד בעניין דומה
המחקר שערכו החוקרים היה מחקר חתך רב-מרכזי אשר נערך על ידי ה-Turkish League Against Rheumatism ובו גויסו מטופלים עם דלקת מפרקים פסוריאטית מ-25 מרכזים רפואיים. את המאפיינים הדמוגרפיים והקליניים של המטופלים, כגון מדדי פעילות מחלה, איכות חיים ומעורבות ציפורניים העריכו החוקרים במהלך בדיקות מעקב שגרתיות. לאחר מכן, חולקו המטופלים לשתי קבוצות בהתאם להימצאות או היעדר מעורבות של הציפורניים במחלת הפסוריאזיס. את ההשוואות בין הקבוצות עשו החוקרים על ידי שימוש במבחני כי בריבוע ו-Fishers Exact test למשתנים קטגוריאליים ומבחני Mann-Whitney למשתנים רציפים.
תוצאות המחקר הראו כי מתוך 1,122 פרטים אשר נכללו בניתוח הסופי, 645 (57.5%) התייצגו עם פסוריאזיס בציפורניים. הממצאים השכיחים בציפורניים היו רכסים (38%), אחריהם גומחות (21%) ואוניכוליזיס (19%). עוד נמצא כי היו יותר נשים בשתי קבוצות המחקר (עם וללא מעורבות ציפורניים; 64% לעומת 67%, p<0.282). כמו כן, נמצא כי מטופלים בקבוצה עם מעורבות ציפורניים היו מבוגרים יותר, הלינו יותר על כאב ועייפות, חוו יותר נפיחות ורגישות ביותר מפרקים, סבלו ממחלת עור חמורה יותר וקיבלו ציון פעילות מחלה גבוהה יותר בהשוואה למטופלים ללא פסוריאזיס בציפורניים (כל ערכי p<0.05).
במחקר זה מדגימים החוקרים הימצאות מוגברת של פסוריאזיס בציפורניים בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים פסוריאטית. כמו כן, מצאו החוקרים כי מטופלים עם מעורבות ציפורניים חווים פעילות מחלה מוגברת, איכות חיים ירודה יותר והם בעלי סטטוס מנטלי ופיזי ירוד בהשוואה למטופלים עם דלקת מפרקים פסוריאטית ללא מעורבות של הציפורניים.
מקור: