עד כה היו נתונים מוגבלים בלבד על השפעתם של שינויים ללא משמעות מובהקת (VUS: variants of uncertain significance) בקולטן לליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDLR) על פנוטיפ של היפרכולסטרולמיה משפחתית (FH).
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'journal of clinical lipidology', מטרת החוקרים הייתה לבדוק את הקשרים בין הגנוטיפים והפנוטיפים, כולל רמת הכולסטרול בצפיפות נמוכה (LDL), וההיארעות של אירועים קרדיאליים חמורים (MACEs: major adverse cardiac events), בקרב חולי FH (N = 1050, גברים/נשים = 490/560).
לצורך כך, החוקרים העריכו באופן פרוספקטיבי את נתוניהם של חולי FH אשר אושפזו בבית החולים האוניברסיטאי קנאזווה ביפן בין השנים 1990 ל-2020. על סמך הגנוטיפ, החולים חולקו לקבוצת מטופלים ללא וריאנטים, קבוצה עם VUS של LDLR, וקבוצה עם וריאנטים פתוגניים. החוקרים השתמשו במודל הסיכונים של קוקס על מנת לזהות את הגורמים הנקשרים עם MACEs.
תקופת המעקב החציונית של המחקר ארכה 12.6 שנים (טווח בין-רבעוני: 9.5-17.9 שנים). ל-777 מטופלים בסך הכל נמצאה מוטציית FH, כאשר ל- 273 הייתה מוטציה פתוגנית, ול-92 מטופלים היה VUS. במהלך תקופת המעקב נצפו 175 MACEs. רמת כולסטרול ה-LDL הייתה גבוהה יותר באופן מובהק בחולים עם וריאנטים פתוגניים (251 מיליגרם/דציליטר) לעומת בחולים עם VUS (225 מיליגרם/דציליטר) ובחולים ללא וריאנטים (מיליגרם/דציליטר). וריאנטים פתוגניים ו-VUS נקשרו באופן מובהק עם MACEs (יחס הסיכונים 1.52, רווח בר-סמך של 95% 1.02-2.02, P = 0.033; יחס הסיכונים 3.18, רווח בר-סמך של 95% 2.00–4.36, P = 1.9 × 10−5, ביחס לחולים ללא כל וריאנטים, בהתאמה), ללא תלות בגורמי סיכון קלאסיים.
לסיכום, VUS של LDLR נקשר באופן מובהק עם תוצאים גרועים יותר בקרב חולי FH. בדיקות גנטיות עשויות להיות שימושיות לצורך אבחנה וריבוד הסיכון בחולי FH.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
