במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת European Journal of Pediatrics ביקשו החוקרים להעריך את שיעורי הזיהוי בתוכנית לניטור התפתחות (טיפול מונע בילדים preventive child healthcare – PCH). החוקרים בחנו יכולות כגון, זיהוי בעיות רגשיות והתנהגותיות (emotional, behavioral – EB), בעיות התפתחות קוגניטיביות ובעיות משפחתיות. החוקרים אף בדקו את תרומתה של המערכת בהפניה למומחים לבריאות הנפש ומערכת השירותים הסוציאליים.
עוד בעניין דומה
המחקר הנוכחי כלל 1,370 ילדים בני 0-18 שנים. במשך תקופה אשר נקבעה מראש ואשר ארכה 6 חודשים, הוציאו החוקרים נתונים מהמרשם של שני ארגוני PCH הולנדים. החוקרים ביצעו הערכה למידה שבה אנשי מקצוע ב-PCH מזהים EB ובעיות התפתחותיות קוגניטיביות ומשפחתיות ובאיזו מידה הם מפנים ילדים עם בעיות אלו להערכות מעקב במסגרת PCH או לחילופין, מפנים אותם לטיפולם של אנשי בריאות הנפש והשירותים הסוציאליים.
תוצאות המחקר הדגימו כי בקרב ילדים בגילאי גן, 22% זוהו עם בעיות EB, בעיות התפתחותיות קוגניטיביות ו/או משפחתיות (בעיקר EB ובעיות משפחתיות). בקרב ילדים בגילאי בית ספר, המספרים השתנו לכדי 10-14% (בעיקר EB). מערכת PCH הזמינה 3-10% מהנבדקים (אחוזים משתנים בהתאם לגיל) להמשך מעקב, והפנתה 0-4% מהילדים לשירותים חיצוניים (בריאותיים וחברתיים).
מתוצאות מחקר זה עולה כי מערכת ניטור התפתחותית עשויה לסייע בזיהוי ילדים עם בעיות EB, בעיות בהתפתחות קוגניטיבית ו/או משפחתית. דבר זה יכול להוביל למתן תמיכה מוקדמת ברוב הילדים הנזקקים לכך, עם שיעורי הפניות נמוכים לשירותי בריאות הנפש ולשירותים הסוציאליים. החוקרים קוראים לאישוש הממצאים במדינות וחברות אחרות.
מקור: