לאחרונה התפרסם בכתב העת European Heart Journal מחקרם של Akuka et al אשר עסק בנוגדי anti-ro והפרעות הולכה. כעת מתפרסם בכתב עת זה מאמר מערכת הסוקר את הנושא של אוטואימוניות והפרעות הולכה.
עוד בעניין דומה
אריתמיות קרדיאליות מהוות גורם משמעותי לתחלואה ותמותה ברחבי העולם. בשנים האחרונות הצטברו ממצאים מחקריים המצביעים על כך שמלבד נטייה גנטית לפתח אריתמיות ישנם גורמים נוספים המשפיעים על תעלות היונים בתאי הלב. הנוגדנים כנגד תעלות יונים אשר נחקרו באופן המקיף ביותר הם נוגדני anti-ro. נוגדנים אלו, המצויים בין היתר בתסמונת שיוגרן, פועלים כנגד תעלות סידן מסוג T ו-L בקרדיומיוציטים בעובר. מעבר להמצאות הנוגדנים באנשים עם מחלות של רקמות חיבור הם נמצאים בכ-3-8% מהאוכלוסייה הכללית.
מחקרם של akuka et al היה מחקר חתך מבוסס אוכלוסייה בהשתתפות מעל 100,000 אנשים. במחקר נמצא כי הימצאות נוגדני anti-ro הינה גורם סיכון עצמאי להפרעות הולכה וטכיאריתמיות במבוגרים ללא קשר להימצאותה של מחלה אוטואימונית. הפרעות ההולכה כללו RBBB,י LBBB, LAHB, complete AVB, פרפור עליות וטכיקרדיה עלייתית פרוקסיזמלית. ממצאים אלה נותרו מובהקים במודל רב-משתני אשר תיקנן למספר רב של מאפייני בסיס. למרות הממצאים המרשימים ממחקר זה הנתמכים על ידי גודל המדגם הגדול למחקר ישנן מספר מגבלות: הוא אינו מאפשר להסיק קשר סיבה-תוצאה או קשר טמפורלי בין הנוגדנים להפרעות ההולכה ואינו מספק מידע בנוגע לטיטר הנוגדנים והפרעות ההולכה.
ה"מסר" העיקרי של המחקר, אשר גם מתורגם לעבודה הקלינית היומיומית הוא שנוגדני anti-ro מהווים גורם סיכון להפרעות הולכה וטכיאריתמיות ולא רק באנשים עם מחלות אוטואימוניות. ייתכן וחולים אשר לא יגיבו לטיפולים המקובלים כיום להפרעות מקצב ייתרמו מתרופות אימונומודולטוריות קיימות וחדשות. ללא ספק יש צורך במחקרים פרוספקטיביים אשר יבחנו קשר בין נוגדי anti-ro להפרעות מקצב.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
