ישנם דיווחים כי תרופות נוגדות קרישה ונוגדות טסיות (Anticoagulant and Antiplatelet - AC/AP) משפרות פתיחות של שתלי מעקף, אך טרם ידוע מה משטר הטיפול AC/AP המועדף עבור אוכלוסייה הטרוגנית של מטופלים עם מחלת עורקים פריפריים.
עוד בעניין דומה
במחקר סקירה רטרוספקטיבי זה נכלל מידע מתוך מאגר Research Patient Data Registry בין השנים 1995-2020 ממספר מרכזים רפואיים על אודות כלל הנבדקים שעברו ניתוח מעקף פמרו-פופליטיאלי. החוקרים אספו מידע מתוך גליונות רפואיים אלקטרוניים לצורך בירור מידע דמוגרפי, תחלואה נלווית, מצב עישון, פרטי הניתוח (מטרות המעקף), משטר טיפול AC/AP בתר-ניתוחי, סיבוכים בתר-ניתוחיים ותוצאים ארוכי טווח. החוקרים השתמשו במודל סיכון יחסי על שם COX לצורך קביעת גורמי סיכון עצמאיים להתפתחות MALEי(major adverse limb event) לאחר המעקף. MALE הוגדר כהתערבות נוספת לצורך שיפור פתיחות או כריתה של הגפה המדוברת (מעל או מתחת לברך).
במחקר נכללו 1,421 נבדקים שעברו מעקף פמרו-פופליטיאלי בין השנים 1995-2020 מחמישה מרכזים רפואיים שנכללו במחקר. מידע מלא נמצא עבור 1,292 (90.9%) מתוך 1,421 נבדקים. ההתוויות לביצוע המעקף כללו: צליעה לסירוגין (21.4%), כאבים במנוחה (30.3%), אבדן רקמה (33.5%) ומחלה שאיננה טרשתית (14.8%). מוקדים רחיקניים לביצוע המעקף כללו עורק פופליטיאלי מעל הברך (38.6%) ומתחת לברך (61.4%). המטופלים חולקו לשש תתי-קבוצות על בסיס טיפול AC/AP בתר ניתוחי, וכללו; ללא טיפול (n=57, 4.4%), טיפול עם AP יחיד (n=587, 45.4%), עם שתי תרופות AP (n=214, 24.7%), עם AC בלבד (n=73, 5.7%), עם AC ותרופה AP יחידה (n=319, 24.7%) ועם AC עם שתי תרופות APי(n=42, 3.3%). תוצאות המחקר הדגימו כי סיבוכים בתר-ניתוחיים המקושרים לדימום היו נמוכים גם עבור היווצרות המטומה (3.7%) וגם עבור מפרצת מדומה (0.7%). כמו כן, לא נמצא הבדל בין סיבוכי הדימום השונים בקבוצות הטיפול AC/AP השונים (עבור המטומה: p=0.61, עבור מפרצת מדומה: p=0.31). לאחר תקנון עבור מאפייני הנבדקים נמצא כי מוקד השקה מתחת לברך (יחס סיכונים של 1.25, רווח בר-סמך של 95%, 1.04-1.52, p=0.019) ומעקף בשל אבדן רקמה (יחס סיכונים של 1.4, רווח בר-סמך של 95%, 1.04-1.88, p=0.028) מהווים גורמי חיזוי עצמאיים ל-MALE. שימוש בוריד ספני גדול לצורך ההשקה התקרב להיות גורם מגן מפני התפתחות MALE, בהשוואה לשימוש בשתל סינטטי (יחס סיכונים של 0.84, רווח בר-סמך של 95%, 0.1-1.01; p=0.06). לא נמצא אף משטר AC/AP שמקושר ליותר אירועי MALE, גם לאחר ריבוד לעוקבות של מעקף מעל/מתחת לברך. תקופת המעקב החציונית עמדה על שנתיים.
מסקנת החוקרים הייתה כי עבור מטופלים שעוברים ניתוח מעקף פמרו-פופליאטלי, אף שילוב של תרופות AC או AP לא נמצא קשור לשיפור בפתיחות השתל. לעומת זאת, מעקף אל מתחת לברך וניתוח עקב אבדן רקמה נמצאו קשורים לתוצאי MALE פחותים. ניתן להתאים אישית משטרי טיפול עם AC ו-AP לאחר ביצוע המעקף, עם התחשבות בשאר גורמי הסיכון והתחלואה הנלווית של הנבדקים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
