טרם הוכחה יעילות של טיפול מניעתי עם חומצה טראנקסאמית (Tranexamic Acid - TXA, הקסקפרון) עבור טרומבוציטופניה. על מנת לבחון את האם מתן הקסקפרון מפחית היארעות דימומים באופן בטיחותי במטופלים תחת טיפול עבור ממאירויות המטולוגיות, בוצע מחקר קליני אקראי-מבוקר עם סמיות כפולה בין התאריכים יוני 2016 ויוני 2020.
עוד בעניין דומה
מתוך 3,120 נבדקים שנסקרו עבור המחקר, 356 נמצאו מתאימים וגוייסו, מהם 337 נבדקים (גיל ממוצע של 53.9 שנים, 141 [41.8%] נשים] הוקצו אקראית לקבלת 1,300 מ"ג הקסקפרון במתן פומי או 1,000 מ"ג הקסקפרון במתן תוך ורידי (n=168) או לקבלת אינבו (n=169) שלוש פעמים במיום למשך מירבי של 30 ימים.
330 נבדקים החלו טיפול לפי פרוטוקול המחקר כאשר ספירת הטסיות שלהם ירדה מתחת ל-30,000 תאים למיקרוליטר. תוצאות המחקר הדגימו כי ל-279 (83%) מהנבדקים הייתה תגובה מלאה לטיפול. דימום בדרגה 2 ומעלה, לפי דירוג ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization - WHO) אירע תוך 30 יום מהחלת הטיפול עבור 50.3% (73/145) מהנבדקים בקבוצת הטיפול עם הקסקפרון ועבור 54.2% (78/144) מהנבדקים בקבוצת מקרי הביקורת, עם יחס סיכונים מתוקנן של 0.83 (רווח בר-סמך של 95%, 0.5-1.34; p=0.44). לא נצפה הבדל מובהק סטטיסטית בין הקבוצות עבור מספר עירויי הטסיות (הפרש ממוצע של 0.1, רווח בר-סמך של 95%, -1.9 עד 2), מספר ימים ממוצע ללא אירוע דימום בדרגה 2 ומעלה (הפרש ממוצע של 0.8, רווח בר-סמך של 95%, -0.4 עד 2), מספר אירועים קרישתיים (6/163 [3.7%] בקבוצת הטיפול עם הקסקפרון ו-9/163 [5.5%] בקבוצת האינבו), או מקרי מוות עקב דימומים חמורים. תופעות הלוואי השכיחות ביותר כללו; שלשול (116/164 [70.7%] בקבוצת הטיפול עם הקסקפרון, 114/163 [69.9%] בקבוצת האינבו), חום נויטרופני (111/164 [67.7%] בקבוצת הטיפול עם הקסקפרון, 105/164 [64.4%] בקבוצת האינבו), עייפות (106/164 [64.6%] בקבוצת הטיפול עם הקסקפרון, 109/163 [66.9%] בקבוצת האינבו) ובחילות (104/164 [63.4%] בקבוצת הטיפול עם הקסקפרון, 97/163 [59.5%] בקבוצת האינבו).
מסקנת החוקרים הייתה כי עבור המטופלים עם ממאירות המטולוגית שנמצאים תחת טיפול כימותרפי או במהלך טיפול להשתלת מח עצם, מתן הקסקפרון מניעתי לא היה יעיל יותר מאינבו למניעת דימומים בדרגה 2 ומעלה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
