הפרעה דו קוטבית (הפרעה בי פולרית) הינה מחלה פסיכיאטרית נפוצה הפוגעת קשות בתפקוד וכרוכה בסיכון מוגבר לתמותה ולאובדנות. הפרעה דו קוטבית מאופיינת על ידי אירועים של מאניה, היפומאניה ודיכאון מאג'ורי. כ-1%-2% מהאוכלוסיה סובלים מהפרעה דו קוטבית. קיימים מספר סוגים של הפרעה דו קוטבית, כאשר מחלה דו קוטבית מסוג 1 מופיע לראשונה כדיכאון מאג'ורי ב-55% מהמקרים וכמאניה ב-22% מהמקרים. בדומה לאירועים של דיכאון חד קוטבי, דיכאון דו קוטבי מאופיין על ידי דיספוריה, איטיות מחשבתית וגופנית, העדר עניין בפעולות מהנות וקושי בזיכרון וריכוז (1).
מה הם הטיפולים שהיו קיימים עד לאחרונה בהפרעה דו קוטבית?
הטיפולים שהיו קיימים עד לאחרונה בהפרעה דו קוטבית הם טיפולים מייצבים, כאשר הטיפול הראשון שהתגלה כיעיל בהפרעה דו קוטבית הינו ליתיום. תרופה זו נמצאת בשימוש עשרות שנים והוכחה כיעילה במחקרים קליניים אך מנגנון פעולתה נותר לא ברור. פרופיל הבטיחות של תרופה זו מגביל את השימוש בה בחלק מהחולים המסרבים לבדיקות ניטור דם מאחר שהרמות התרפויטיות של התרופה דורשות ניטור הדוק. השימוש בליתיום מוגבל גם בשל אינטראקציה עם תרופות רבות כדוגמת NSAIDS, תיאזיד ומעכבי ACEי(2).
שתי התרופות המייצבות שהתגלו לאחר ליתיום היו תרופות אנטי אפילפטיות, קרבמאזפין וחומצה ולפרואית. שני תכשירים אלה יעילים אך שניהם דורשים ניטור של בדיקות דם ולכל אחד תופעות הלוואי שלו. לא כל חולה ביפולרי מגיב לליתיום, לקרבמאזפין או לחומצה ולפרואית, גם אם הוא משתף פעולה בבדיקות דם הדרושות לניטור ומתאים מבחינת תופעות הלוואי (3, 4).
מאז שנת 2000 התגלה כי תרופות אנטי פסיכוטיות מדור שני הן בעלות השפעה ”מייצבת” על מצב הרוח ויכולות לשמש כטיפול בהפרעה דו קוטבית. תרופות אלו חוסמות באופן לא ספציפי קולטני דופמין (ובעיקר D2) וסרוטונין (5HT-2). השימוש בהן מוביל לעתים להיפרגליקמיה, להתפתחות סוכרת, לעלייה במשקל ולהיפרלפדמיה. תרופות אנטי פסיכוטיות רבות פועלות כנגד האפיזודות המאניות של ההפרעה הדו קוטבית אך לא כטיפול אחזקה המונע אפיזודות של דיכאון (5).
טיפול חדש להפרעה דו קוטבית
קריפרזין (שם מסחרי Reagila בישראל ו-Vraylar בארה"ב) היא תרופה ייחודית המשמשת לטיפול בהפרעה דו קוטבית. היא אושרה על ידי ה-FDA לטיפול בכל הרבדים של המחלה, הן לטיפול באפיזודות מאניה/ מעורבות והן לטיפול באפיזודות דיכאון הקשורים להפרעה דו קוטבית (6).
ייחודה של קריפרזין נובע ממנגנון פעולתה. קריפרזין פועלת בעיקר על קולטן הדופמין D3, עם מנגנון פעולה של אגוניסט חלקי (mixed agonist antagonist). בתחילה, התרופה נרשמה לטיפול בסכיזופרניה ובאפיזודות של מאניה ועל בסיס ממצאיו של מחקר landmark מסוג פאזה 3, התרופה אושרה על ידי ה-FDA כטיפול באפיזודות דיכאוניות בהפרעה דו קוטבית מסוג 1. יתרון אחד של קריפרזין הוא בפרופיל הבטיחות שלה. הטיפול עם קריפרזין אינו מעלה סיכון להפרעות מטבוליות, הארכת QT ועלייה בפרולקטין. בנוסף, לעומת תרופות אנטי פסיכוטיות אחרות, קריפרזין פוגעת פחות בתפקוד מיני או לחלופין משפיעה פחות על פגיעה בתפקוד מיני ועל עלייה במשקל וגורמת למעט אקטיזיה (7).
הקווים המנחים העדכניים של החברה להפרעה דו קוטבית הבינלאומית (ISBD), יחד עם הקנדית (CANMAT) שפורסמו בשנת 2018, הכלילו את קריפרזין כקו ראשון, מונותרפיה לטיפול גם במרכיב המאני וגם במרכיב הדכאוני של המחלה. מסמך זה מציין את הפרופיל הבטיחותי המועדף של Reagila.
בשנת 2021 התפרסם העדכון של (CANMAT) המתייחס לטיפולים באפיזודות מעורבות (Mixed affective episodes) של ההפרעה דו קוטבית. מסמך זה מציין שאין אף תכשיר אנטי פסיכוטי מומלץ לטיפול כקו ראשון. בארץ זמין קריפרזין בהמלצות כטיפול קו שני לאפיזודות מעורבות של מאניה ודיכאון של מחלה ביפולרית (8, 9).
יעילותו של קריפרזין בטיפול באפיזודות מאניות/מעורבות הוכחה בניסויים מבוקרי פלצבו. בטיפול באפיזודות מאניות/מעורבות חריפות, התוצאות מצביעות על כך ששיעורי התגובה והרמיסיה של קריפרזין היו גבוהים בצורה מובהקת בהשוואה לפלצבו בכל מדד שהוערך. לא נמצאו עדויות ל-switch לדיכאון (10).
יעילות של קריפרזין בטיפול בדיכאון עם וללא מאפיינים מעורבים הוכחה במטופלים עם דיכאון ותסמינים מעורבים. שיעור המטופלים שעמדו בקריטריונים לתגובה קלינית (clinical response) לפי סקלת MADRS ורמיסיה בשבוע שישי היה גבוה יותר בכל קבוצות המינון של קריפרזין (11).
בקרב מטופלים שאובחנו עם דיכאון ללא תסמינים בו זמניים של מאניה, שיעור המטופלים שעמד בקריטריונים לתגובה קלינית לפי סקאלת MADRS ורמיסיה בשבוע שישי היה גבוה יותר בקבוצת הקריפרזין במינון 1.5 מ"ג ליום (11).
לקריפרזין אין פרופיל תופעות לוואי המשויך בדרך כלל לתרופות אנטי פסיכוטיות אטיפיות אחרות כגון הפרעות מטבוליות, הארכת מרווח QT, פגיעה בתפקוד מיני או העלאת פרולקטין. לכן התרופה מהווה אפשרות טיפולית מבטיחה בחולים עם הפרעה דו קוטבית ומחלות רקע כדוגמת סוכרת, השמנת יתר ותחלואה קרדיווסקולרית.
לקריפרזין זמן מחצית החיים ארוך של כשלושה שבועות המאפשר הימצאות רמה טיפולית בדם לאורך זמן - עובדה חשובה למזעור חוסר היענות (6).
לסיכום, קריפרזין היא תרופה אנטי פסיכוטית חדשנית, שהוכיחה יעילות וסבילות ובעלת אישור FDA לטיפול באפיזודות מאניות, מעורבות ודכאוניות חריפות של מחלה ביפולרית. רצוי במיוחד לציין חולים עם מאניה או דיכאון עם מאפיינים מעורבים, קטגוריה שהיא קשה במיוחד לטיפול ומהווה סיכון לצורות מחלה חמורות יותר וסיכון מוגבר להתאבדות. זוהי כיום התרופה עם הנתונים החזקים ביותר.
אני מתעניין במשך שנים רבות בקולטן המיוחד לדופמין D3. יהיה מרגש אם עיכוב ספציפי יחסי של D3 כפי שיש בקריפרזין יתגלה כחשוב במיוחד בפאזה 4 עכשיו, כשהתרופה זמינה לרופאים בארץ כפי שהיא בחו"ל.
הכתבה בחסות חברת דקסל וללא מעורבות בתכנים
ספרות:
Bipolar disorder in adults: Clinical features
טגרטול 200 מ"ג במאגר התרופות של משרד הבריאות
דפלפט 200 מ"ג במאגר התרופות של משרד הבריאות
ריאגילה 1.5 במאגר התרופות של משרד הבריאות
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות