יום כיפור לאולטרה-סאונד בהריון

ביום כיפור יהיה שנה לפטירתו. עמית נולד עם מום לב מורכב שהתגלה רק בגיל שנה. המום הוחמץ בבדיקת אולטרה-סאונד בהריון (תמונה בהמשך) ובבדיקה לאחר הלידה. בשל האיחור באבחון, ניתוח המום הסתבך ביתר לחץ דם ריאתי קשה, הזדקקות ל-ECMO ונזק נוירולוגי עם שיתוק פלג גוף תחתון. כעבור שנה, צנתור לא הכרחי (לאישור תרופה נוספת עבורו) הסתיים בהחייאה של שעתיים, כאשר הוא שוב מורדם ומונשם על ECMO, ולאחר חודש בטיפול נמרץ, התאושש באופן פלאי.

למרות מגבלותיו הגופניות, עמית היה ילד שמח, סקרן, פיקח, אוהב ואהוב, שכולם רצו לטפל בו. יתר לחץ הדם הריאתי התמיד למרות טיפול קבוע בחמצן ובשלוש תרופות וגרם לדום לב פתאומי בכניסת יום כיפור לפני שנה כשעמית בן שלש וחצי - סיום עצוב לסימפוניה בלתי גמורה שבקושי החלה. לפי המומחים והמחקרים, זה המחיר של איחור באבחון של מום לב מורכב. למרות כשל זה, עד כה, אף גוף לא נטל אחריות מול המשפחה.

עמית ברזיס ז"ל

בעקבות המקרה, התקיימו דיונים באיגוד לנאונטולוגיה והוחלט להכניס בדיקת ריווי חמצן בגפיים לכל יילוד, כמקובל מזמן בארה"ב ומומלץ על פי מחקרים, כדי להקטין סיכון לאיחור בזיהוי מום לב ואסון כפי שקרה לעמית. אילוּ החלטה זו היתה מתקבלת לפני כן, סביר שמום הלב היה מנותח בזמן, ועמית היה איתנו היום. מדיניות של סקר כזה לכל יילוד נדונה ונדחתה בעבר על ידי המועצה הלאומית לבריאות הילד ופדיאטריה, המייעצת למשרד הבריאות: לא הקשיבו לוועדת מומחים שהמליצו בעד ולא הוזמנו לדיון, ולא נערך מעקב אחרי המצב, למרות שזו היתה מסקנת הישיבה עבור מנכ"ל משרד הבריאות דאז.

כשלים אלה צוינו על ידי מבקרת הפנים של משרד הבריאות במכתב למנכ"ל בשנת 2019. הכרעה על מדיניות ציבורית צריכה להיעשות תוך הקשבה למומחים שהכינו המלצה, ותוך כיבוד החלטה על מעקב. בדיני נפשות אלה, מי שישלם את המחיר יהיה לעתים קרובות החלש ביותר.

אחד השיקולים לדחות אז בדיקת ריווי חמצן אצל כל יילוד היה שבישראל נפוצה בדיקת אולטרה-סאונד אצל נשים בהריון – בדיקה שאמורה לגלות מום לב מורכב לפני הלידה. לא הובאה בחשבון העובדה שאין בקרת איכות על בדיקות אלו, במיוחד כפי שהן נערכות במערכת ציבורית עמוסה, תוך כעשר דקות, וגם במערכת הפרטית אין ערובה נגד טעות. ויש עדיין נשים, בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, שלא יזכו כלל לבדיקה זו.

בדיקת אולטרה-סאונד בהריון עשויה לגלות 90% ממקרי מום לב מורכב, אך מגלה בפועל רק 30% - כך על פי מחקר עדכני מארה"ב. מומחה בתחום זה בישראל מעריך שהבדיקות נערכות באיכות ירודה בקרוב למחצית מהמקרים. אישה סיפרה לי שאחרי שרופא סיים אצלה בזריזות בדיקת אולטרה-סאונד בהריון ואמר לה שהכל בסדר, היא שאלה אותו האם הוא שם לב לתוצאות חריגות של בדיקות אחרות? הוא החוויר, חזר על הבדיקה, התעמק בה באריכות, ואז גילה מומים מרובים והמליץ על הפלה.

ישראל שיאנית בדיקות בהריון. האם אישה ההולכת לבדיקת אולטרה-סאונד יודעת על מגבלות הבדיקה בפועל? האם היא מבינה שהחמצת מום עלולה להפוך לטרגדיה ושאבחנה בטעות של מום תביא להפלה מיותרת?

תמונת הלב בבדיקת אולטרה-סאונד בהריון לסקירת מערכות מאוחרת. מימין, מראה שדווח בטעות כתקין אצל עמית, בהשוואה לנורמלי (משמאל). בינה מלאכותית יכולה לעזור במניעת טעות כזאת

בינה מלאכותית יכולה לתרום באופן מובהק לשיפור איכות בדיקות האולטרה-סאונד בהריון כפי שמחקרים מראים. כך פרסם לאחרונה ד"ר ליאור דרוקר, שחזר לארץ לאחר ארבע שנות עבודה בתחום זה באוקספורד, החל מכיוון נכון של המַתְמֵר בזמן הבדיקה להשגת תמונה מיטבית ועד לשיפור האבחון של מומים בזמן אמת. מחקר גדול בארה"ב הראה שיפור ניכר בגילוי מומי לב בקרב עוברים בעזרת טכנולוגיה זו, עד לדיוק מעל 95%. בינה מלאכותית אינה באה להחליף את הרופא אלא לתמוך בעבודתו, תוך שיפור ההדמיה והקטנת טעויות. בישראל, בה היי-טק מתקדם וילודה גבוהה, האם בינה מלאכותית היא לא בעצם הזדמנות?

מיילדוּת הינה תחום עתיר תביעות על רשלנות רפואית ובעלויות גבוהות. לרוב תביעות מסתיימות בפשרה שפרטיה חסויים וכשהמוסד אינו מודה בטעות ואינו לוקח אחריות – מתכון בטוח להעדר תיקון הכשל. באופן פרדוקסלי, רופאים ועורכי דין חוששים מבקרת איכות בתחום זה – פן גילוי כשלים יחמיר את המצב. בארגון גדול בארץ, הלשכה המשפטית אף הנחתה שלא לשמור תיעוד בדיקות אולטרה-סאונד בהריון כדי שיהיה יותר קשה להוכיח רשלנות.

החמצת פגם גדול בלב בבדיקת אולטרה-סאונד בהריון של עמית היתה טעות בלי כוונה שנבעה מעומס, חוסר תשומת לב ומגבלות המוח אנושי, וספק אם בכלל הרופא יודע על הטעות שעשה והשלכותיה. להשאיר תחום זה ללא בקרת איכות היא החלטה מוּדעת, הפוגעת בכבודו של עמית, הופכת את מותו לחסר משמעות ומסכנת ילדים נוספים והוריהם.

הצגתי את האתגר בפני המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה. בעקבות הדיון, מינה יו"ר המועצה ועדת מומחים שאמורה להגיש עד תחילת 2023 המלצות לגיבוש מנגנון להבטחת איכות בבדיקות האולטרה-סאונד בהריון. יש לקוות שבין ההמלצות יהיה תכנון סקרי איכות, בקרה ומשוב, שיפור ביצועים, הכנסת בינה מלאכותית עם מחקר, שקיפות ומעקב אחרי יישום ההמלצות.

בספרו החדש ("רעש" בהוצאת מטר וכנרת), חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' דניאל כהנמן מתאר כמה רחבה בעיית השגיאות בשיפוט בתחומים שונים, ביניהם רפואה, משפט וחזוי כלכלי. רוב הזמן הארגונים אינם מודעים לחומרת הבעיה למרות עלויות של מאות מיליוני דולרים. בתחום האולטרה-סאונד בהריון, המחיר הוא גם בחיי אדם.

יהא זכרו של עמית האהוב מבורך ולוואי שנלמד מהטרגדיה שלו כיצד למנוע סבל אצל אחרים.

הכותב הוא פרופסור (אמריטוס) לרפואה, בית הספר לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית, לשעבר מנהל המרכז לאיכות ובטיחות קלינית בהדסה, וסבא של עמית ז"ל

(המאמר פורסם גם בעיתון "הארץ")