זיהום בפצע ניתוח (Surgical Site Infection - SSI) לאחר רהוסקולריזציה של גפה תחתונה מהווה סיבוך נפוץ המקושר להתארכות משך אשפוז, זיהום שתל ובמקרים חמורים אובדן שתל. אמנם השלכות קצרות מועד של SSI יכולות להיות משמעותיות, עד כה זה לא נחשב לסיבוך המעלה סיכון לכריתת גפה. מטרת מחקר זה הייתה לבחון את הקשר בין SSI לבין תוצאים של מטופלים שעוברים רהוסקולריזציה ניתוחית עבור מחלת עורקים פריפריים.
עוד בעניין דומה
במחקר זה ניתחו מידע לאומי של Vascular Quality Initiative מתוך infrainguinal bypass module מהשנים 2003-2017. בעוקבה נכללו מבוגרים שעברו ניתוח מעקף בגפה תחתונה בגישה פתוחה עבור מחלת עורקים פריפרית עם תסמינים ולהם מידע מביקורת אחת לפחות. החוקרים השתמשו בעקומות קפלן-מאייר ורגרסיית סיכונים יחסיים על שם COX על מנת לבחון את הקשר בין SSI ותמותה או כריתת גפה כעבור שנה. החוקרים השתמשו בהסתברות הופכית של הטיפול המשוקלל על מנת להתחשב בשינויים ברקע הדמוגרפי ובמאפייני הנבדקים על מנת לאפשר יצירה של עקומות קפלן-מאייר מתוקננות.
במחקר זה נכללו 21,639 נבדקים, ל-1,155 (5%) מהם היה SSI מדווח תוך 30 ימים מהניתוח. מטופלים עם SSI סבלו בהסתברות גבוהה יותר מהשמנת יתר (41% לעומת 30%), מלבד זאת לא נמצאו הבדלים משמעותיים נוספים מבחינת דמוגרפיה, תחלואה נלווית או פרטי הניתוח. לאחר תקנון, תוצאות המחקר הדגימו כי מטופלים שסבלו מ-SSI היו בסיכון גבוה פי שניים לעבור כריתה משמעותית כעבור שישה חודשים מהניתוח (יחס סיכונים של 1.84, רווח בר-סמך של 95%, 1.07-3.17). הקשר בין SSI לעליה בסיכון לכריתת גפה נותר גם כעבור שנה מהניתוח. הקשר בין SSI לעליה בסיכון לעבור כריתת גפה לא הושפע מדרגת המחלה לפי Ruthford מלפני הניתוח (p=0.91). לא נמצא קשר מובהק בין SSI לבין שיעורי תמותה כעבור שנה (יחס סיכונים של 1.15, רווח בר-סמך של 95%, 0.91-1.46).
מסקנת החוקרים הייתה כי SSI שכיח יותר בחולים הסובלים מהשמנת יתר, וכי מטופלים הסובלים מ-SSI נמצאים בסיכון מוגבר לעבור כריתת גפה לאחר רהוסקולריזציה של גפה תחתונה בגישה פתוחה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
