סיפונימוד היא תרופה מסוג sphingosine 1-phosphate receptor modulator, אשר אושרה במרבית המדינות בעולם לטיפול בטרשת נפוצה מתקדמת שניונית פעילה (aSPMS), אך נתוני המחקר פאזה 3 EXPAND נאספו מאוכלוסיית SPMS עם/ללא פעילות מחלה. לכן, יש צורך באפיון היעילות והבטיחות של סיפונימוד בחולים עם aSPMS.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב-העת 'Journal of Neurology', החוקרים ערכו אנליזת פוסט-הוק של מטופלים עם aSPMS (≥ 1 הישנות בשנתיים לפני המחקר, ו/או הימצאות של ≥ 1 נגעי T1 בתהודה מגנטית [MRI] עם גדוליניום [Gd +] בבסיס המחקר) אשר קיבלו טיפול עם סיפונימוד פומי (2 מיליגרם ליום) או אינבו למשך עד 3 שנים במסגרת מחקר ה-EXPAND.
תוצאי המחקר כללו התקדמות מאוששת של המוגבלות ל-3/6 חודשים (3mCDP/6mCDP); אישוש החמרה של ≥ 20% ב-Timed 25-Foot Walk (T25FW) ל-3 חודשים; הימצאות של שיפור/החמרה בציוני ה-Symbol Digit Modalities Testי(SDMT) ל-6 חודשים (שינוי של ≥ 4 נקודות); שינוי נפח נגע T2 (T2LV) מהבסיס; מספר נגעי ה-T1 Gd + בבסיס – חודש 24 למחקר; ומספר נגעי ה-2T החדשים/המתרחבים (N/E) T2 לאורך כלל הביקורים.
החוקרים ערכו אנליזה על המידע שהופק מ-779 מטופלים עם aSPMS. הטיפול עם סיפונימוד הפחית את הסיכון ל-3mCDP/6mCDP לעומת אינבו (ב-31%/37%, בהתאמה; p < 0.01); לא הייתה השפעה מובהקת על ה-T25FW. סיפונימוד הגדילה את הסבירות לשיפור ה-SDMT ל-6 חודשים לעומת אינבו (ב-62%; p = 0.007), והפחיתה את הסיכון להחמרה ב-SDMT ל-6 חודשים (ב-27%; p = 0.060). כמו כן, הטיפול עם סיפונימוד נקשר על עלייה מופחתת ב-T2LV (1,316.3 לעומת 13.3 מילימטר מעוקב; p < 0.0001), ולמספר קטן יותר של נגעי T1 Gd + ו-N/E T2 לעומת אינבו (ירידה של 85% ו-80%, בהתאמה; p < 0.0001).
לסיכום, הטיפול עם סיפונימוד בחולי טרשת נפוצה מתקדמת שניונית פעילה הפחית את הסיכון להתקדמות של המוגבלות, ונקשר עם יתרון בהשפעה על הקוגניציה ועל תוצאי ה-MRI לעומת אינבו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
