כאב כרוני מהווה בעיה בריאותית עולמית, המלווה בנטל כלכלי ניכר. הקשר בין צריכת אלכוהול ובין מצבי כאב כרוני הוערך במספר מחקרים שונים, אשר העלו תוצאות סותרות. במחקר אשר ממצאיו פורסמו בכתב העת 'British Journal of Anaesthesia', החוקרים השתמשו בטכניקות של מטא-אנליזה למינון-תגובה על מנת לענות על השאלה האם צריכת אלכוהול קשורה להופעת כאב כרוני.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו חיפוש במסדי הנתונים MEDLINE,יEmbase ובמאגרי מידע אחרים לצורך זיהוי מחקרי עוקבה ומחקרי מקרה-ביקורת שנעשו על צריכת אלכוהול וכאב כרוני. בסקירה עלו 16 מחקרים שעמדו בקריטריוני ההכללה, אשר מקיפים בסך הכל 642,587 משתתפים. הערכות מאוגמות של השפעות קבועות והשפעות אקראיות הופקו על ידי שקלול לוג יחס הסיכויים במחקרי מקרה-ביקורת ולוג יחס שיעורי ההיארעות במחקרי עוקבה לפי היפוך השונות שלהם. בנוסף, החוקרים ביצעו הערכת הטרוגניות, אנליזת מינון-תגובה וניקוד לאיכות.
תוצאות החוקרים מדגימות כי כל צריכה של אלכוהול נקשרה עם סיכויים נמוכים יותר לכאב כרוני (יחס סיכויים מאוגם = 0.76; רווח בר-סמך של 95% 0.61-0.95), כאשר הקשר היה לא ליניארי. יחס הסיכויים לפי מינוני אלכוהול מחולקים לרבעונים היה: רבעון שני, יחס הסיכויים = 0.74, רווח בר-סמך של 95% 0.64-0.87; רבעון שלישי, יחס הסיכויים = 0.67, רווח בר-סמך של 95% 0.53-0.86; ורבעון רביעי = 0.75, רווח בר-סמך של 95% 0.50-1.14. קשר זה נצפה עבור מחקרי עוקבה (יחס הסיכויים = 0.77, רווח בר-סמך של 95% 0.61-0.98) ומחקרים אירופאיים (יחס הסיכויים = 0.65, רווח בר-סמך של 95% 0.48-0.87) בלבד. מחקרים שעברו תקנון מלא לגורמים מערפלנים הראו קשר חזק יותר לעומת מחקרים עם תקנון שאינו מלא (יחס הסיכויים = 0.69, רווח בר-סמך של 95% 0.48-0.99; יחס הסיכויים = 0.85, רווח בר-סמך של 95% 0.65-1.11, בהתאמה).
לסיכום, צריכת אלכוהול מציגה קשר הופכי ושאינו ליניארי עם הופעה של כאב כרוני. אף על פי שישנן מספר השערות על מנגנונים אפשריים להסברת האפקט המגן הזה, קיימים הסברים אחרים, כולל סיבתיות הפוכה, אשר מתקבלים על הדעת.
מקור: