עד כה, נמצאה יעילות מוגבלת בטיפול ההצלה (salvage therapy) שניתן לחולי לימפומה מפושטת של תאי B גדולים (DLBCL), אשר עברו הישנות או התקדמות (rrDLBCL) של המחלה לאחר הטיפול ההתחלתי.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'British Journal of Haematology', מטרת החוקרים הייתה לבדוק את היעילות והבטיחות של אופטומומאב (ארזרה), הניתנת בשילוב עם איפוספאמיד, אטופוסיד וציטאראבין (O-IVAC).
החוקרים ערכו מחקר בזרוע אחת, אשר במסגרתו המטופלים קיבלו עד שישה מחזורי טיפול, כאשר מטופלים קשישים עברו התאמה של המינון. הנקודה הסופית הראשונית של המחקר הייתה שיעור התגובה הכולל (ORR) לטיפול. הערכת המטופלים נעשה כל שני מחזורי טיפול, וכן 6 ו- 12 חודשים לאחר תום הטיפול. נקודות סופיות נוספות של המחקר כללו שרידות ללא התקדמות (PFS), שרידות ללא-אירועים (EFS), שרידות כוללת (OS), ובטיחות.
77 מטופלים קיבלו טיפול הצלה עם O-IVAC. גילם הממוצע של המטופלים היה 56.8 שנים; 39% היו עם סטטוס תפקודי של 3 לכל הפחות, לפי ה-Eastern Cooperative Oncology Groupי(ECOG).י78% סבלו ממחלה בדרגה 3 או 4 לפי ה-Ann Arbor, ו-58% קיבלו טיפול הצלה אחד או יותר קודם לכן.
המטופלים שקיבלו O-IVAC הראו ORR של 54.5%. תקופת המעקב החציונית של המחקר הייתה 70 חודשים. ערכו החציון של ה-PFS ושל ה-EFS עמדו על 16.3 חודשים לכל אחד מהם, וחציון ה-OS היה 22.7 חודשים. שיעור ה-Treatment-related mortality היה 15.5%. נמצא כי גיל, סטטוס ה-ECOG, ומספר קווי הטיפול הקודמים היו מנבאים בלתי-תלויים לשרידות המטופלים.
לסיכום, הטיפול עם O-IVAC לחולי לימפומה מפושטת של תאי B הוביל לשיעור תגובה גבוה בקרב אוכלוסייה עמידה לטיפולים. בכך הדגימו החוקרים כי הטיפול עם אופטומומאב (ארזרה), בשילוב עם איפוספאמיד, אטופוסיד וציטאראבין, עשוי להיות טיפול גשר מבטיח לטיפולים נוספים, בעלי פוטנציאל ריפוי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
