מחקר ישראלי: שימוש בקנאביס רפואי בחולי סרטן מחוסנים לקורונה

השימוש בקנאביס רפואי כטיפול תומך ומשלים מהווה כיום אלטרנטיבה טבעית, בטוחה ויעילה הנפוצה בקרב קשת רחבה של חולים המתמודדים עם מגוון מחלות. צריכת קנאביס רפואי עשויה לסייע בשיפור מצב הרוח והשגת רגיעה, בהקלת ההתמודדות עם בחילות והקאות, שיפור תיאבון, שינה, התכווציות שרירים, הפחתה של התקפים אפילפטיים, הרגעת עוויתות וכמובן הפגה ומניעת כאבים.

מלבד היותו כלי פשוט, זמין ולרוב נטול תופעות לוואי משמעותיות, שילובו ככלי אלטרנטיבי יחד ובמקביל לטיפולים רפואיים קונבנציונליים נמצא כיעיל ומשפר משמעותית את איכות החיים של המשתמשים בו, במספר מחלות ובעיות רפואיות. כך למשל, תכנית קנאביס רפואי של משרד הבריאות מאפשרת קבלת אישור לשימוש בקנאביס רפואי לשלל התוויות שונות ממחלת האיידס, אפילפסיה, טרשת נפוצה, טורט, הפרעות המשויכות לספקטרום האוטיסטי ועד למחלות מעי דלקתיות, מחלות אוטואימוניות וכמובן סרטן.

למרות שיתרונות השימוש בקנאביס הרפואי לשיכוך כאבים כרוניים ולטיפול בתופעות הלוואי המתלוות לטיפולי כימותרפיה מוכרות וידועות למרבית הציבור, יעילותו של הקנאביס בכלל ומרכיביו הפעילים (THC ו-CBD) בפרט כנוגדי דלקת מוכרים הרבה פחות. כיום, למרבה הצער, רוב המשתמשים הפעילים בקנאביס הרפואי כמו גם הרופאים המטפלים, נוטים להתעלם מההשפעה החיסונית המדכאת והרחבה שעלולה להיגרם כתוצאה מהשימוש בו.

בעוד שמצד אחד, ניתן בהחלט לרתום את תכונותיו של הקנאביס הרפואי כנוגד דלקת פוטנטי לטיפול טבעי ויעיל במחלות אוטואימוניות או מחלות מעי דלקתיות בהן נדרשת שליטה והפחתה של הדלקת, השימוש בו עלול גם להשפיע לרעה ולפגוע בתגובה החיסונית הרצויה כנגד זיהומים או להחליש את תגובתה של מערכת החיסון כנגד תאים סרטניים.

כך גם למשל בזמן מחלת הקורונה, אם בשלבי המחלה המתקדמים נעשה שימוש בקנאביס ובחומריו הפעילים (קנאבינואידים) כדי לנסות ולמתן את הדלקת האקוטית המתרחשת בזמן סערת ציטוקינים המובילה למצוקה נשימתית חריפה כתוצאה מהדבקה בוירוס הקורונה, מן הצד האחר קיים גם חשש מדיכוי יתר של הפעילות החיסונית בשלבי ההדבקה הראשונים, תוך סיכון לייצרת החרפה משמעותית בסימפטומים הקליניים שתוביל לפגיעה ברמות החמצן בדם. כתוצאה מאפשרות זו, מספר רשויות בריאות במדינות שבהן השימוש בקנאביס מותר וחוקי (קנדה) אכן הזהירו את צרכני הקנאביס והדגישו את הסיכון בצריכת קנאביס בשלבים הראשונים של התחלואה בקורונה.

כך או כך, מזה זמן רב עלה הצורך לבחון האם תכונותיו המדכאות של הקנאביס הרפואי משפיעות על תאי מערכת החיסון בזמן מתן חיסונים ועלולות לנטרל, לפגוע ו/או להחליש את יצירת הנוגדנים לאחר מתן חיסון ובכך לגרום לעלייה בסיכון ההדבקה והחרפה של הסימפטומים הקליניים (מחלה חמורה) בזמן המחלה.

ייצור נוגדנים לאחר חיסון קורונה יעיל במידה שווה בין חולי סרטן ובריאים

במחקר פרוספקטיבי חדש שנערך בבית החולים העמק שבעפולה, בהובלתם של פרופ' גיל בר-סלע וד"ר עידן כהן מהמחלקה האונקולוגית בבית החולים נבדקה מידת התגובה החיסונית לחיסון הקורונה של כ-154 משתתפים שנחלקו למספר קבוצות הכוללות חולי סרטן ומתנדבים בריאים עם וללא צריכת קנאביס. במחקר נערכה השוואה בין מידת ייצור הנוגדנים כנגד וירוס הקורונה לאחר מתן מנת חיסון הדחף השלישית.

במהלך המחקר נלקחו בדיקות דם מקיפות ונערכה בדיקה סרולוגית לכימות רמת ה-IgG כנגד חלבון המעטפת של וירוס הקורונה לפני ואחרי מתן החיסון. לא נמצא כל הבדל משמעותי בין רמות ייצור הנוגדנים לאחר החיסון בין קבוצות המחקר השונות כאשר רמת הנוגדנים הכללית בדמם של המשתתפים (גם הבריאים וגם חולי הסרטן) לא הושפעה כלל כתוצאה מצריכת הקנאביס הרפואי.

מלבד העובדה שמראה כי ייצור נוגדנים לאחר חיסון קורונה הוא יעיל במידה שווה בין חולי סרטן ובריאים, נראה כי השימוש בקנאביס רפואי בטוח ואינו גורם לפגיעה כלשהי בחיסוניות כנגד וירוס הקורונה. יחד עם העובדה כי לאחרונה דווח כי הקנאבינואיד CBD המצוי בקנאביס מסוגל לעכב את רפליקציית וירוס הקורונה לאחר כניסתו לתאים המודבקים ובמחקר רטרוספקטיבי אחר נמצא קשר בין צריכת קנאביס לתחלואה קלה בקרב חולי קורונה מאושפזים, ממצאי המחקר הנוכחי תומכים ומאפשרים לחולים להמשיך לשלב ולצרוך קנאביס רפואי לו הם נזקקים בעקבות מחלתם או במקביל לטיפולים האנטי סרטניים, ללא כל חשש מפגיעה במהלך החיסוני כנגד קורונה.

באופן מפתיע במיוחד, וללא כל קשר לצריכת קנאביס, הראה המחקר בפעם הראשונה גם קשר ישיר בין רמת תאי אאוזינופילים בדמם של הנבדקים (לפני ואחרי החיסון) לרמת ייצור הנוגדנים שנבדקו בבדיקה הסרולוגית ומציע כי מדד זה יכול לשמש כסמן חדש לניבוי ואיתור אנשים הנמצאים בסיכון גבוה במיוחד לתחלואה חמורה ותמותה מקורונה בעקבות תגובה חיסונית חלשה.

ממצא זה מצטרף למספר דיווחים עוד משלביה הראשונים של המגיפה בהם דווח כי לנדבקים בקורונה יש ספירת אאוזנופילים נמוכה כאשר חולי קורונה במצב קל התאפיינו דווקא בספירת אאוזינופילים גבוהה. קשר ישיר נמצא גם בין מספרים נמוכים במיוחד של תאי אאוזינופילים, המוגדרת כאאוזינופניה והחמרתה ההדרגתית במהלך המחלה לסיכוי של חולי קורונה להידרדר למצב קריטי, להידבק בפעם השניה (הדבקה חוזרת) ולתמותה. גם כאן החוקרים הציעו כי רמות אאוזנופילים עשויות להוות אינדיקטור יעיל באבחון, הערכה וניטור של חולי קורונה.

עם או בלי קשר, לאחרונה פורסם גם כי אלרגיות שונות למזון מפחיתות בצורה ניכרת את הסיכון להידבק בקורונה. למרות שלא ברור עדיין מדוע אלרגיות למזון קשורות דווקא להדבקה נמוכה בקורונה, ברור כי הן מאופיינות בריבוי ופעילות יתר של אאוזינופילים.