במחקר שהתפרסם בכתב העת Journal of Vascular Surgery נמצא כי חידוש אספקת דם לעורק בגישה דרך עורק התרדמה (Transcarotid Artery Revascularization - TCAR) הינה שיטה להנחת תומכן בעורק התרדמה אשר מנצלת את היפוך זרימה בעורקי המוח על מנת להשיג הגנה על המוח. למרות שניתוח להסרת פלאקים מעורק התרדמה (Carotid Endarterectomy - CEA) נותר הטיפול השגרתי עבור היצרות תסמינית וא-תסמינית של עורקי התרדמה, עדיין מחפשים אפשרות טיפולית זעיר-פולשנית עבור מטופלים עם סיכון ניתוחי גבוה. מטרת מחקר זה הייתה לבחון את בטיחות ויעילות TCAR כעבור שנה מביצוע הפעולה.
עוד בעניין דומה
מחקר ROADSTER 2 הינו מחקר פרוספקטיבי עם זרוע טיפולי יחיד ותווית פתוחה שבוצע במרכזים רפואיים מרובים בו השתתפו נבדקים שעברו TCAR. כלל הנבדקים נחשבו בסיכון גבוה לביצוע CEA ועברו הערכות נוירולוגיות נפרדות לפני ואחרי הניתוח, ולהם מידע מתוך מעקב קליני ארוך-טווח. התוצא העיקרי שנבדק היה היארעות שבץ מוחי בצד בו נמצאה ההיצרות בעורק התרדמה לאחר טיפול עם מערכת תומכן עורקי בשם ENROUTE. תוצאים שניוניים כללו שיעורים משולבים ונבדלים של שבץ מוחי, מוות ואוטם בשריר הלב בתקופה שסביב הניתוח.
בין התאריכים יוני 2016 ועד נובמבר 2018 גוייסו למחקר 155 נבדקים מ-21 מרכזים רפואיים בארצות הברית וממרכז יחיד באירופה. במחקר השתתפו נבדקים עם (n=36, 23%) וללא תסמינים (n=119, 77%) עם סיכון מוגבר לניתוח מסיבות אנטומיות (נגע גבוה, היצרות חוזרת, פגיעה עקב הקרנות; 43%), פיזיולוגיות (32%) ומשולבות (25%). תוצאות המחקר הדגימו כי אף אחד מהנבדקים לא סבל מאוטם בשריר הלב או שבץ מוחי סביב ביצוע הפעולה. במהלך השנה שלאחר ביצוע הפעולה אף אחד מהנבדקים לא סבל משבץ בצד בו נמצא הנגע בעורק התרדמה, אך ארבעה נבדקים נפטרו (2.6%) מסיבות שאינן נוירולוגיות. בנוסף, שיעורי ההצלחה הטכניים עמדו על 98.7%, עם שיעור נמוך של הופעת חסכים בעצבים קרניאליים (1.3%).
מסקנת החוקרים הייתה כי עבור מטופלים עם סיכון ניתוחי גבוה, TCAR מספק שיעורי הצלחה טכנית גבוהים עם סיכון נמוך לשבץ מוחי או מוות במהלך השנה שלאחר ביצוע הפעולה. בשל תוצאות אלו, ראוי לבצע עוד מחקרים המשווים בין CEA ו-TCAR לטיפול בהיצרויות בעורקי התרדמה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
