נכון להיום, לא נמצאו מחקרים שבדקו את הקשר בין היפרטרופיה של מערות האף התחתונות (ITH) לבין תסמינים חוץ-ושטיים של GERD (EER: extraesophageal reflux). במידה ו-EER היא הסיבה או הגורם המשלים ל-ITH, יש לשקול טיפול נוגד ריפלוקס טרם ההליך הניתוחי.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'JAMA Otolaryngology – Head & Neck Surgery', מטרת החוקרים הייתה להעריך את הנוכחות ואת דרגת החומרה של EER במטופלים עם רמות שונות של ITH. לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר עוקבה פרוספקטיבי ורב-מרכזי, אשר נערך ב-3 מרכזי הפניה (referral centers) המטפלים בחולים עם EER, ומאפשרים ניטור לאורך 24 שעות אחר ה-pH של הלוע התחתון (oropharynx). הניטור נערך בתקופה בין אוקטובר 2020 ועד לאוקטובר 2021. לצורך המחקר נאספו 94 מטופלים בוגרים עם תסמיני EER, והאנליזה נערכה על 90 מתוכם.
במסגרת המחקר נערכה אנדוסקופיה של האף, על מנת לקבוע את דרגת ה-ITH לפי מדרג ה-Camacho. נוכחות וחומרת ה-EER נבדקו באמצעות ניטור ה-pH של הלוע התחתון למשך 24 שעות. התוצאים הראשוניים של המחקר היו הימצאות של EER לפי ציון ה-RYAN, משך הזמן הכולל באחוזים של pH מתחת ל-5.5, וכן המספר הגולל של אירועי EER מתחת ל-pH של 5.5.
מתוך 90 המטופלים שעברו אנליזה (גיל חציוני [טווח בין רבעוני] 46 [33-58] שנים; 36 [40%] גברים), ל-41 נמצאה מקסימום דרגה שנייה של ITH (קבוצה 1), ול-49 מטופלים היה ITH בדרגה שלוש לכל הפחות (קבוצה 2), לפי מדרג ה-Camacho.
בהתבסס על ציון ה-EYAN, נמצא כי EER אובחן בשכיחות גבוהה יותר בקרב קבוצה 2 (69.4%) מאשר קבוצה 1 (34.1% הפרש, 35.3% [רווח בר-סמך של 95% 13.5%-56.9%]). בנוסף לכך, נמצא כי בקבוצה 2 האחוז הכולל החציוני של משך הזמן מתחת ל-pH 5.5 היה גבוה יותר מאשר בקבוצה 1 (חציון [טווח בין רבעוני] קבוצה 1: 2.1% [0.0%-9.4%] קבוצה 2: 11.2% [1.5%-15.8%]; הפרש 9.1% [רווח בר-סמך של 95% 4.1%-11.8%]) וערך חציוני גבוה יותר של מספר אירועי ה-EER הכולל (חציון [טווח בין-רבעוני] קבוצה 1: 6 [1-14] אירועים, קבוצה 2: 14 [4-26] אירועים; הפרש 8 [רווח בר-סמך של 95% 2-15] אירועים). מטופלים עם EER מוכח לא הראו הבדל בדרגת ה-ITH בין חלל האף הימני לשמאלי (Cohen g 0.17- [רווח בר-סמך של 95% 0.50- עד 0.30]), או בין האזור הקדמי לאחרוני של חלל האף (Cohen g 0.21- [רווח בר-סמך של 95% 0.50- עד 0.17]).
החוקרים מסכמים כי על סמך מחקר העוקבה שערכו, מטופלים עם היפרטרופיה של מערות האף התחתונות בדרגה חמורה סבלו גם מרמה חמורה יותר של EER, וכי הודגם קשר אפשרי בין שתי התופעות.
מקור: