אופדסיטיניב הובילה לשיפור מהיר בתסמיני דלקת מפרקים שגרונית

בניסויים קליניים שנערכו בעבר, חולי דלקת מפרקים שגרונית (RA) פעילה אשר טופלו עם אופדסיטיניב (רינבוק) הראו שיפור בתוצאים בדיווח-המטופל (PRO: patient-reported outcomes).

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Arthritis Research & Therapy', החוקרים ערכו אנליזת פוסט-הוק על המחקר הקליני SELECT-CHOICE, שנערך בפאזה 3. החוקרים השוו בין אופדסיטיניב לעומת אבטספט (ABA), אשר ניתנו על רקע תרופות אנטי-ראומטיות משנות-מחלה שגרתיות (csDMARDs), מבחינת ההשפעה על ה-PRO בחולי RA עם תגובה בלתי-מספקת או עם אי-סבילות לתרופות ביולוגיות אנטי-ראומטיות משנות-מחלה (bDMARDs).

משתתפי מחקר ה-SELECT-CHOICE קיבלו טיפול עם אופדסיטיניב (מתן פומי, 15 מיליגרם/יום) או עם ABA (תוך-ורידי). הערכות ה-PRO כללו את ההערכה הגלובלית של החולים על פעילות המחלה (PtGA) על ידי מדרג אנלוגי ויזואלי (VAS), הערכה עצמית של הכאב לפי ה-VAS,יHealth Assessment Questionnaire Disability Indexי(HAQ-DI), משך וחומרת נוקשות הבוקר, 36-Item Short Form Health Surveyי(SF-36), Functional Assessment of Chronic Illness Therapy-Fatigue (FACIT-F),יWork Productivity and Activity Impairmentי(WPAI), וציון ה-EQ-5D 5-Levelי(EQ-5D-5L).

השינויים בממוצע הריבועים הפחותים (LSM) מהבסיס ועד שבועות 12 ו- 24 התבססו על אנליזת מודל שונות משותפת. שיעורי המטופלים שדיווחו על שיפורים בהפרשים המינימליים בעלי חשיבות קלינית (MCID: minimal clinically important differences) הושוו באמצעות מבחני כי בריבוע.

אנליזת המחקר כללה מידע על 612 מטופלים (אופדסיטיניב n=303; ABA n=309). גילם הממוצע של המטופלים היה 56 שנים, ומשך המחלה הממוצע היה 12 שנים. שליש מהמשתתפים קיבלו לכל הפחות 2 bDMARDs קודם לכן, ו-72% קיבלו טיפול מקביל עם מתוטרקסט בתחילת המחקר. בשבוע 12 נמצא כי מטופלים שקיבלו אופדסיטיניב, לעומת ABA, הראו שיפורים גדולים יותר באופן מובהק ב-PtGA, בכאב, ב-HAQ-DI, בחומרת נוקשות הבוקר, ב-EQ-5D-5L, 2/4 WPAI, ב-3/8 תחומי SF-36, ובציוני ה-Physical Component Summaryי(PCS) (P<0.05).

בשבוע 24 המשיכו להתקיים באופן מובהק הבדלים ב-HAQ-DI, חומרת נוקשות הבוקר, SF-36 PCS, בכאב הגופני, ובמדד הפגיעה בפעילות של ה-WPAI. בשבוע 12, המטופלים שקיבלו אופדסיטיניב הראו שיעור גבוה יותר באופן מובהק ≥ MCID ב-HAQ-DI (74% לעומת 64%), ב-SF-36 PCS (79% לעומת 66%) ובציונים של 4/8 תחומים (P<0.05).

החוקרים מסכמים כי בשבוע 12 לטיפול, מטופלים שקיבלו אופדסיטיניב הראו שיפור גדול יותר בתחומים עיקריים הקשורים לתפקוד הפיזי, לכאב, ולבריאות הכללית, וכן לשיפור מוקדם יותר ב-HAQ-DI, בהשוואה למטופלים שקיבלו ABA. בסך הכל, נמצא כי שיעור גבוה יותר של מטופלים שקיבלו אופדסיטיניב הגיעו להפרשים המינימליים בעלי חשיבות קלינית, לכל הפחות, במרבית התוצאים בדיווח-המטופל בכל נקודות הזמן.

יש לציין כי לא כל ההבדלים נמצאו מובהקים סטטיסטית. עם זאת, ממצאי החוקרים מצביעים על כך שהתגובה הטיפולית לאופדסיטיניב נצפתה בשלב מוקדם יותר.

מקור:

Bergman, M., Tundia, N., Martin, N., Suboticki, J. L., Patel, J., Goldschmidt, D., Song, Y., & Wright, G. C. (2022). Patient-reported outcomes of upadacitinib versus abatacept in patients with rheumatoid arthritis and an inadequate response to biologic disease-modifying antirheumatic drugs: 12- and 24-week results of a phase 3 trial. Arthritis Research & Therapy, 24(1).