חולים המצויים בסיכון גבוה למחלת ריאות אינטרסטיציאלית הקשורה לדלקת מפרקים שגרונית (RA-ILD) עשויים להרוויח מזיהוי סיכון זה בשלב שלפני תחילת התסמינים הנשימתיים. זיהוי זה נעשה על ידי הדמיית סקר באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת ברזולוציה גבוהה של החזה (HRCT).
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Arthritis & Rheumatology', מטרת החוקרים הייתה לפתח ולאמת מדד להערכת הסיכון ל-RA-ILD סאב-קלינית. לצורך כך, החוקרים אספו אוכלוסיות גילוי ושכפול (discovery and a replication population) משתי עוקבות RA פרוספקטיביות. המשתתפים, אשר היו ללא תסמינים ריאתיים, עברו סריקות HRCT חזה ונבדקו לגנוטיפ MUC5B rs35705950. לאחר רגרסיה לוגיסטית מרובה, החוקרים פיתחו את מדד הסיכון בהתבסס על גורמי סיכון בלתי-תלויים ל-RA-ILD סאב-קלינית בקרב אוכלוסיית הגילוי. לאחר מכן, המדד נבדק לאימות בקרב אוכלוסיית השכפול.
אוכלוסיות הגילוי והשכפול כללו 163 ו-89 מטופלים, בהתאמה. השכיחות של RA-ILD סאב-קלינית הייתה 19.0% ו-16.9%, בהתאמה. באוכלוסיית הגילוי, גורמי סיכון בלתי-תלויים ל-RA-ILD סאב-קלינית היו MUC5B rs35705950 T risk allele (יחס הסיכויים=3.74; רווח בר-סמך של 95% 1.37-10.39), מין זכר (יחס הסיכויים = 3.93; רווח בר-סמך של 95% 1.40-11.39) גיל מבוגר יותר בהתחלת ה- RA (לכל שנה יחס הסיכויים=1.10; רווח בר-סמך של 95% 1.04-1.16) ו-DAS28-ESR ממוצע מוגבר (לכל יחידה יחס הסיכויים=2.03; רווח בר-סמך של 95% 1.24-3.42). החוקרים פיתחו ואימתו מדד סיכון נגזר (derived risk score) עם AUC=0.82, רווח בר-סמך של 95% 0.70-0.94 ו-0.78, רווח בר-סמך של 95% 0.65-0.92, בהתאמה. ניכוי של MUC5B rs35705950 מהמודל סיפק כושר התאמה נמוך יותר (מבחן יחס נראות P=0.01).
לסיכום, החוקרים פיתחו ואימתו מדד סיכון, אשר עשוי לסייע בזיהוי מטופלים אשר נמצאים בסיכון מוגבר למחלת ריאות אינטרסטיציאלית הקשורה לדלקת מפרקים שגרונית, בשלב הסאב-קליני. ממצאי החוקרים תומכים בכך של- MUC5B rs35705950 קיימת תרומה חשובה לסיכון ל-RA-ILD סאב-קלינית.
מקור: