ניתוח מיקרו-כירורגי מורכב הציל את רגלה של חולת סוכרת מקטיעה

אילנית מויאל מדימונה, חולת סוכרת בת 50, נפצעה לפני כשנה ברגלה הימנית לאחר ששבר זכוכית חדר לעקבה. עקב הפציעה היא לא היתה מסוגלת לדרוך על הרגל ופנתה למרפאת הסוכרת במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע. ואולם, למרות הטיפול שקיבלה המצב לא השתפר ובעקב התפתחה מוגלה. במשך מספר חודשים מצבה הלך והחמיר, הזיהום התפשט והרופאים הודיעו לה שלא נותרה ברירה אלא לכרות את רגלה מהברך ומטה.

״עברתי בחיי לא מעט מהמורות," סיפרה מויאל, אם חד הורית לחמישה ילדים, "ולא תיארתי לעצמי שאגיע למצב שבו אשאר ללא רגל ואצטרך לראשונה בחיי להיות תלויה במישהו אחר".

מויאל החליטה שהיא  לא מוכנה לקבל את רוע הגזירה ותעשה הכל כדי למנוע את הכריתה. מדימונה הגיעה למומחים בכמה בתי חולים בארץ, וכל אחד קבע שאין מנוס מכריתה. "הגורל שלי השתנה ביום שפגשתי את ד״ר דניאל קידר מאיכילוב, המושיע שלי, שהציע פתרון אחר שלא כלל כריתה – ניתוח חדשני לשחזור רגליים סוכרתיות״, היא מספרת.

ד"ר קידר, רופא בכיר במחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי איכילוב, שהוביל את הניתוח המורכב, הביא לארץ את הגישה הניתוחית המיקרו-כירורגית אחרי השתלמות ארוכה שעבר בקוריאה. "הגישה", מסביר קידר, "היא טכניקה שבאמצעותה מעביר המנתח רקמות – כלומר עור, שריר, שומן ועצם – עם כלי הדם שלהן ממקום אחד בגוף למקום אחר. היא מיושמת בחלק מבתי החולים בארץ אך למטרות רפואיות אחרות, כמו שחזור שד למשל. הטיפול בשיטה זו ברגל סוכרתית מתבצע רק ב'איכילוב'. האתגר הניתוחי עצום כי כלי הדם חולים ולא אחת כל מה שעומד לרשותי הוא כלי דם בעובי שערה, שבאמצעותו אני צריך לחדש את אספקת הדם אל הרקמה המועברת.

״אילנית הגיעה אלי כאשר העצם בעקב רגלה היתה חשופה כולה וברקע מחלת כלי דם פריפרית קשה. ראיתי עד כמה היא מוכנה להילחם על מנת להשאיר את רגלה והרגשתי שאני חייב לעשות הכל על מנת לעזור לה", מספר ד"ר קידר ומודה ש"עד לניתוח עצמו לא ידעתי אם אצליח להציל את הרגל בניתוח המיקרו-כירורגי או שאיאלץ לקטוע אותה מתחת לברך. הסברתי לה את זה והחתמתי אותה בטופס ההסכמה לניתוח גם על אופציה של קטיעה".

בעודה ממתינה לניתוח המשיך מצבה של מויאל להחמיר. בבדיקת אולטרסאונד שנערכה לה הבחין קידר שזרימת הדם לכף רגלה אינה טובה. "הבנתי שללא שיפור בזרימה לא אוכל לבצע את הניתוח השחזורי. בשלב זה ד"ר איתן יוסים, סגן מנהל מחלקת רדיולוגיה פולשנית, נענה לאתגר וביצע לה צנתור מורכב מאוד. הצנתור עבר בהצלחה ואפשר אספקה מחודשת של דם וחמצן לגפה החולה וכך יכולנו לצאת לדרך."

בניתוח המיקרו-כירורגי עצמו, שארך שמונה שעות, נלקחה רקמת עור ושומן שנותקה ממפשעתה של אילנית וחוברה יחד עם כלי הדם הקטנים בכף רגלה. "כך הצלחנו לשחזר את העקב ולהציל את הרגל", מסביר קידר.

לניתוח היו שלושה שלבים: "בשלב הראשון ניקינו וחיטאנו את הפצע, כולל ביצוע הטריה (סילוק) של רקמות חולות והכנת המקום להשתלה. בשלב השני, הקריטי, מחפשים כלי דם מתפקדים סמוך לפצע הסוכרתי. ראוי לציין שברגל יש שלושה כלי דם ראשיים, שעובי כל אחד מהם הוא עד שלושה מילימטר. בוחרים אחד מהשלושה, שהוא בריא ותקין, שאליו תתחבר 'התרומה', אפילו אם עוביו פחות מחצי מילימטר. השלב השלישי: רק אם איתרתי כלי דם תקין אני יכול להתקדם להשתלה. במקרה שלא מצאתי כזה – הגפה תעבור קטיעה".

מויאל מטופלת כעת במערך השיקומי ב"איכילוב" על מנת לחזק את רגלה וצפויה להשתחרר מבית החולים בעוד כשבועיים, כשהיא עומדת איתנה על שתי רגליה.