הפרעות בשינה הינן נפוצות בנשים המטופלות עבור סרטן שד. במחקרים קודמים הראו כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי דרך האינטרנט לטיפול בנדודי שינה (internet-delivered Cognitive Behavioral Treatment for Insomnia - e-CBT-I) הינו גישה טיפולית זולה ויעילה. יתרה מזאת, מחקרים הראו כי e-CBT-I יכול להביא לשיפור עמיד 12 חודשים לאחר הטיפול. עם זאת, בשל המורכבות והמשך הארוך של תסמינים בתר-טיפוליים במטופלות עם סרטן שד, וכן ההמלצה להשתמש בטיפול הורמונלי חלופי (Hormone Replacement Treatment - HRT) למשך 10 שנים, ישנו צורך במעקב ממושך (מעל 12 חודשים) אחר שינויים בשינה בעקבות e-CBT-I. במחקר זה החוקרים בחנו תוצאים של מעקב ממושך (שלוש שנים) לאחר e-CBT-I.
עוד בעניין דומה
נבדקות שטופלו עבור סרטן שד, סובלות מהפרעות שינה (ציון Pittsburg Sleep Quality Indexי[PSQI] של מעל 5) והוקצו אקראית בעבר למחקר אקראי-מבוקר שבחן את היעילות של e-CBT-Iי(n=255) הוזמנו להשתתף במחקר זה. כלל הנבדקות בקבוצת מקרי הביקורת קיבלו גישה ל-e-CBT-I. הערכות כללו דיווח עצמי של איכות השינה (לפי PSQI), חומרת נדודי השינה (לפי מדד חומרת נדודי השינה - Insomnia Severity Index - ISI), עייפות מקושרת לסרטן ותסמינים של דיכאון. החוקרים בחנו את השונות בתוך הקבוצה בתוצאים שהוצגו כעבור מעקב של שלוש שנים, בהשוואה לבסיס.
במעקב הממושך השתתפו 131 נשים (51%), מהן 77 (59%) היו מקבוצת ההתערבות במחקר הראשוני ו-54 (41%) היו מקבוצת מקרי הביקורת. עבור המדגם המכונס, נצפו שיפורים בתוך הקבוצה בין מצב הבסיס לבין ההערכה לאחר שלוש שנות מעקב, עם גודל אפקט משמעותי שנצפה עבור איכות השינה (Cohen’s d=1.0, רווח בר-סמך של 95%, 0.78-1.21) וחומרת נדודי השינה (Cohen’s d=1.36, רווח בר-סמך של 1.12-1.59). שינויים דומים נצפו בעייפות מקושרת לסרטן (Cohen's d=0.48, רווח בר-סמך של 95%, 0.3-0.66) ותסמיני דיכאון (Cohen’s d=0.8, רווח בר-סמך של 95%, 0.6-0.99). שיעור המטופלות עם ציונים מעל הסף של PSQI ו-ISI עמדו על 56.1% ו-29.8%, בהתאמה. בקרב הנבדקות מקבוצת ההתערבות הראשונית, 15.6% חוו הישנות בתוך שלוש שנות המעקב.
מסקנת החוקרים הייתה כי טיפול e-CBT-I עבור נבדקות עם סרטן שד יעיל לאורך זמן להפחתת חומרת נדודי השינה ושיפור איכות השינה בהשוואה למצבן לפני הטיפול. עם זאת, שיעור גדול מהנבדקות סובלות עדיין מהפרעות שינה.
מקור: