בעוד תשומת הלב מופנית בכאב ודאגה לארה"ב על רקע החלטת בית המשפט העליון בארה"ב לבטל את פסיקת רו נגד וויד, על משמעותה כי הפסקת הריון איננה עוד זכות המוגנת חוקתית - אסור לשכוח שגם בישראל הפסקת הריון אסורה בחוק, למעט מספר עילות שמנה המחוקק.
אולם, בשונה ממדינות רבות בארה"ב, שם החוק מפליל את הנשים המפסיקות את הריונן, החוק הישראלי מפליל אותנו - הרופאות והרופאים, מי שנשבעו לפעול למען החולים, ללא שיקולים זרים. לא די שהמצב הזה מעמיד אותנו, הרופאות והרופאים, בפני סתירה מהותית בייעודנו ושליחותנו, אלא שהמצב החוקי הזה גורר את המערכת הרפואית לקחת חלק בפגיעה בזכויות אדם.
למרות שרובן המוחלט של הפונות לוועדות להפסקת הריון מקבלות אישור, הן מוצאות עצמן, בלית ברירה, יוצאות בהצהרות שהן יודעות שעלולות לפגוע בהן בעתיד, אם בהליכי גירושין או בהזדמנויות אחרות, ובלבד שיחזיקו בשליטה על גורלן
לאחרונה אושר עדכון של תקנות הוועדות להפסקת הריון שכולל אפשרות לבצע הפסקת הריון תרופתית בקופת החולים, ביטול החובה להופיע פיזית בפני הוועדות והוסרו מספר שאלות משפילות כמו בנוגע לשימוש באמצעי מניעה. אין ספק שמדובר בעדכון מבורך אך אסור שישכיח את הבעייתיות עם עצם קיומן של הוועדות הללו.
מדי שנה מוגשות בישראל כ-20 אלף בקשות להפסקת הריון. אלה נדונות ב-42 ועדות בבתי חולים ברחבי הארץ, ובפועל מאשרות כ-99% מהן. בכמחצית מהבקשות, העילה הנטענת בפני הוועדה היא הריון כתוצאה מיחסים מחוץ לנישואין. העילה הבאה בשכיחותה מתייחסת למצב הנפשי של האישה. כך שלמרות שרובן המוחלט של הפונות מקבלות אישור, הן מוצאות עצמן, בלית ברירה, יוצאות בהצהרות שהן יודעות שעלולות לפגוע בהן בעתיד, אם בהליכי גירושין או בהזדמנויות אחרות, ובלבד שיחזיקו בשליטה על גורלן.
הוועדה לאישור הפסקת ההריון נחווית כמשפילה, מערערת ופוגענית. במקום שמערכת הבריאות תהיה מקום בטוח, המיטיב עם המטופלות והמטופלים בה, היא עושה בדיוק את ההפך
אם כן, מלבד היותן חסם בפני המטופלת מלקבל החלטה אוטונומית על גופה ולייגע אותה בתוך סבך ביורוקרטי, מה הטעם באותן הוועדות? כמוני, עוד רבים יודעים עד כמה עצם חובת הפנייה לוועדה לאישור הפסקת ההריון נחווית כמשפילה, מערערת ופוגענית. במקום שמערכת הבריאות תהיה מקום בטוח, המיטיב עם המטופלות והמטופלים בה, היא עושה בדיוק את ההפך.
בנייר אתי שגובש לפני כשנה בעמותת רופאים לזכויות אדם בנושא זה, טענו שחוק הפסקות הריון, לרבות הוועדות להפסקת הריון, צריך להתבטל והנושא צריך להיות מנוהל ככל הליך רפואי אחר. על הרופא/ה לאפשר למטופלת לקבל מידע ברור על מכלול השיקולים והסיכונים הרפואיים, כך שתוכל להגיע להחלטה מיודעת ועצמאית. כך, במקום שההליך ייתפש על ידי נשים כמשפיל ופוגעני, יש לנו הזדמנות כרופאות/ים להעצים את המטופלות שלנו ולהחזיר להן את השליטה על גופן ובריאותן והחופש לבחור באמת.
זוהי קריאה לכל קהילת הבריאות להתייצב לצד הנשים ולהשמיע קול נחרץ נגד קיומן של הוועדות.
הכותבת היא רופאת נשים בכירה, מתנדבת ברופאים לזכיות אדם ולשעבר יו"ר העמותה