דעות

עשרה היגדים מוטעים בנושא בטיחות בבתי החולים

לאחרונה פורסם ב-BMJ מאמר הקובע כי חלק מהנחיות הבטיחות המוטלות על בתי חולים על ידי ועדות אקרדיטציה אינן מבוססות על מחקר. פרופ' יואל דונחין מרחיב ומנפץ עשרה מיתוסים בנושא

מגמה מדאיגה: בשנים האחרונות עוזבים מדי שנה כ-40-50 רופאים את המקצוע (אילוסטרציה)
"רוב הטעויות נעשות בשעות היום, בקרב רופאים ואחיות שהלילה עבר עליהם בשינה"

כתב העת BMJ פרסם לאחרונה מאמר הקובע כי כמה מהנחיות הבטיחות המוטלות על בתי חולים על ידי ועדת אקרדיטציה אינן מבוססות על מחקר. הנה כי כן עשרה היגדים מוטעים בנושא בטיחות בבתי חולים, פרי נסיוני ועטי. בהמשך אביא עשרה היגדים העשויים לשפר בטיחות.

1. "בקרה כפולה משפרת את הבטיחות"

בקרה כפולה אינה משפרת את הבטיחות. כאשר אחות, לדוגמה, מבקשת מאחות אחרת לבדוק חישוב או תרופה מסוימת, היא קודם כל גורמת להסחת דעת של האחות ואף עלולה לגרום לה בשל כך לטעות בחישוב. הטעות, אגב, לא בהכרח מתגלה. גם צורת הבקרה מוטה: הדרך המהירה והלא בטוחה היא "נכון שזה סוג דם A?". אחריות אישית בלבד תמנע תקלה.

2. "דיווח על טעות יביא למניעת הטעות הבאה"

חקירה בחוכמה שלאחר מעשה היא מוטה לחלוטין. חקירה המתרחשת אחרי זמן רב סובלת מחוסר יכולת לשחזר פרטים, וממילא שיעור הדיווחים נמוך.

3. "ענישה בשל טעות - תמרור אזהרה לצוותי הרפואה"

"ענישה בשל טעות מהוה תמרור אזהרה לצוותי הרפואה לבל יתרשלו", טען שופט אחד שגזר שלילת רישיון מרופאה. ענישה ופיטורים של אחיות ורופאים ששגו מרחיקה אנשי מקצוע מעולים ובעיקר גורמת לגיוס אנשי צוות חדשים ובלתי מנוסים.

4. "תביעות רשלנות רפואית מגבירות את האחריות"

תביעות נגד צוותי רפואה המואשמים ברשלנות מגבירות את מידת האחריות ומשפרות בטיחות? תביעות משפטיות מעשירות את עורכי הדין, יוצרות רפואה מתגוננת ומובילות לבדיקות מיותרות ולהארכת משך אשפוז.

5. "בטיחות בראש דאגתנו"

"בטיחות בראש דאגתנו", טוענת הנהלת בית החולים ולכן מעסיקה מספר עורכי דין ומחלקה משפטית, אבל לא נבדקים תהליכים מורכבים, לא נבדקת רמת הכתיבה במכתבי השחרור. הבטיחות מתבררת רק לאחר תקלה, שהיא כרוניקה ידועה מראש, ואינה מטופלת מראש.

6. "שימוש בטלפון האישי מקצר את הדרך לרופא התורן"

יש הסבורים כי השימוש בפלאפון האישי מאפשר היום לאתר בקלות את הרופא התורן. אולם, השימוש בפלאפון מגביר את הסחות הדעת לרמה בלתי מתקבלת על הדעת, ואחת התוצאות: אי אפשר לסיים משפט או ביקור ללא הפרעות, כולל בחדר הניתוח.

7. "עייפות ועומס עבודה מובילים לטעויות"

טעות. רוב הטעויות נעשות בשעות היום, בקרב רופאים ואחיות שהלילה עבר עליהם בשינה. לעומת זאת, עייפות ועומס מביאים לבריחה ממקום עבודה קשה.

8. "יש לנו אפס סובלנות לאלימות"

אז מה? מה זה עושה וכיצד זה משפיע? צריך אפס סובלנות לחוסר אמפתיה.

9. "החולה בראש מעייננו"

אבל כרגע אין תקציב לעוד אחות במחלקה הפנימית. ובהמשך לכך:

10. "דקירה בעת החדרת עירוי היא אירוע שניתן למנוע"

אבל חלילה לא נרכוש מערכת עירוי עם כיסוי המונע דקירה.

נושאים קשורים:  פרופ' יואל דונחין,  בטיחות בבתי חולים,  אקרדיטציה,  דעות,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
04.07.2022, 20:23

לא ברור מה הקשר למאמר שפורסם ב- BMJ

אנונימי/ת
04.07.2022, 20:46

באמת שלא הצלחתי להבין את הנקודות הראשונות.
1. בדיקה כפולה דווקא *לא* משפרת בטיחות אלא אף עלולה להחמיר בעיית הבטיחות?! זה... אני חייב לראות הוכחה לזה.
2. דיוח על טעות לא ימנע תקלה הבאה? מניח שכדאי שנודיע לחיל האוויר שלנו, שאחת מאבני היסוד שלו בנויה עשרות שנים על תחקור (ביצועים, תקלות, טעויות). תחקור אחרי טעות היא דבר מוטה, כנראה.

ונקודה 7. אה. אתה מאלה?

הייתי שמח להעביר את המאמרים והדיון בבקרה כפולה - אבל קשה לענות לאנונמי.בקשר לחיל האוויר .... תחקור צריך להעשות לפני תקלה. אחריה זה לא כה חשוב .
כן , אני אחד מאלה ... שלא חושבים כמו אנונימי
רק בריאות

04.07.2022, 21:25

כרגיל - כל היגד של פרופ. יואל דונחין - מילים בסלע !

אנונימי/ת
05.07.2022, 22:42

רופא חכם וגם אמיץ בניגוד לכל הקונפורמיסטים היושבים בהנהלות בתי החולים וכפקידים במשרד הבריאות לאחר ששימשו כעתודאים בצבא בדרך זו או אחרת

26.07.2022, 00:35

אני שמח על כך שפרופ' דונחין רמז לסיכומי המחלה שהפכו למשהו בלתי קריא וחסר כל פשר מאז שהוכנס המחשוב לעולם הרפואה. קבלה של רופא עייף ב-04:00 הופכת לסיכום השחרור של החולה כאשר ישנה תוספת של אחת או שתי הערות מהמהלך באשפוז. עפי"ר המכתבים הללו נכתבים ע"י רופאים צעירים או סטג'רים שאינם מסוגלים להעביר את מורכבות החשיבה (אם נעשתה...) לגבי ניהול המקרה. הגיע הזמן לקחת אחריות על מכתבים אלו ע"י הבכירים....
איני מדבר על המנהג להעתיק ולהדביק כל מיני קטעים שלא ברור במה הם קשורים לאשפוז ו/או העדר הסדר הנובע מהבעייתיות של עברית/אנגלית בחלק מתכנות עיבוד התמלילים. כך, מוצא הרופא הקורא את עצמו נאבק עם משפטים בלתי ברורים וצריך לנחש מה היתה כוונת הכותב (להזכיר שעומדות לרשותו רק 7-8 דקות בממוצע לדבר עם החולה, לקרוא את המכתב, לבדוק את החולה, לכתוב את ה"ביקור" ולתת הנחיות לעתיד).