למרות החשיבות של מצב התפקוד והניידות של מטופלים העתידים לעבור ניתוח מעקף בגפה תחתונה (Lower Extremity Bypass-LEB), ישנו חסר במידע הקיים על המשמעות של הדרדור הבתר-ניתוחי במצב הניידות של מטופלים שעברו LEB. מטרת מחקר זה הייתה לקבוע את ההשפעה של דרדור במצב הניידות של מטופלים לאחר LEB על תוצאים בתר-ניתוחיים קצרי וארוכי מועד.
עוד בעניין דומה
החוקרים אספו מידע מתוך מאגר מידע של The Vascular Quality Initiative על אודות מטופלים שעברו LEB עקב מחלת עורקים פריפריים (Peripheral Artery Disease - PAD) מתחת למפשעה בין השנים 2003-2021. מידע על המצב הניידות של המטופלים במעמד האשפוז והשחרור נרשם. מטופלים שהציגו דרדור במצב הניידות סווגו לקבוצה I, ואלה שלא הציגו דרדור סווגו לקבוצה II. התוצאים העיקריים שנבדקו כללו: תמותה, כריתת גפה ושילוב של תמותה וכריתה כעבור 30 ימים וכעבור שנה מביצוע הניתוח. התוצאים השניוניים כללו: אירועים קרדיווסקולריים משמעותיים, אוטם בשריר הלב, אי-ספיקת לב, שבץ מוחי, הפרעות בקצב הלב, דלקת ריאות והזדקקות להנשמה מלאכותית ממושכת.
במחקר נכללו 40,478 נבדקים, מהם 16,032 (39.6%) סווגו לקבוצה I ויתר 24,446 (60.4%) סווגו לקבוצה II. המטופלים בקבוצה I היו לרוב נשים מעל גיל 70, ממוצא אפרו-אמריקאי אשר הופנו ממרכז שיקום או בית חולים אחר שעישנו בעבר או בהווה, ולהם סיווג של American Society of Anesthesiologistsי(ASA) של III או IV, בהשוואה לנבדקים בקבוצה II (p<0.05 עבור כולם). תוצאות המחקר הדגימו כי מטופלים שהציגו דרדור בניידות התייצגו עם היארעות גבוהה יותר של תמותה בתום מעקב של 30 ימים (2.4% לעומת 0.6%; p<0.001) ושנה (9.7% לעומת 7%; p<0.001). מטופלים עם דרדור במצב הניידות הראו עליה בהיארעות של אירועים קרדיווסקולריים משמעותיים, אוטם בשריר הלב, שבץ מוחי, הפרעות בקצב הלב והזדקקות להנשמה מלאכותית ממושכת.
המאפיינים הבאים נמצאו קשורים לדרדור במצב הניידות לאחר הניתוח: גיל (70-79 שנים: יחס סיכויים מתוקנן של 1.2, רווח בר-סמך של 95%, 1.07-1.34; p=0.001, 80 שנים ומעלה: יחס סיכויים מתוקנן של 1.18, רווח בר-סמך של 95%, 1.05-1.35; p=0.007), מין נקבה (יחס סיכויים מתוקנן של 1.06, רווח בר-סמך של 95%, 1-1.11), מוצא אפרו-אמריקאי (יחס סיכויים מתוקנן של 1.15, רווח בר-סמך של 95% 1.07-1.21, p<0.001), העברה ממוסד שיקומי או בית חולים אחר (יחס סיכויים מתוקנן של 1.3, רווח בר-סמך של 95%, 1.18-1.41; p<0.001) ורקע רפואי של סוכרת (יחס סיכויים מתוקנן של 1.12, רווח בר-סמך של 95%, 1.06-1.1; p=0.004). היקף הדרדור במצב הניידות נמצא קשור לתוצאים עיקריים עגומים יותר. מטופלים שהדרדור שלהם כלל מעבר מניידות מלאה לריתוק למיטה לאחר ניתוח LEB התייצגו עם שיעורי התמותה הגבוהים ביותר (יחס סיכויים מתוקנן של 21 כעבור 30 ימים, ושל 15 כעבור שנה).
מסקנת החוקרים הייתה כי דרדור חדש במצב הניידות במעמד השחרור מבית החולים לאחר ניתוח LEB נמצא קשור לעליה בשיעורי תמותה קצרי וארוכי מועד, ולתוצא משולב של תמותה וכריתה. כמו כן, שינויים אלו נמצאו קשורים לירידה בשרידות ללא כריתה בתום תקופת מעקב של 30 ימים ושנה לאחר הניתוח.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
