שיתוף פעולה בין חמישה בתי החולים בישראל, בהם מרכזים מובילים לטיפול בטרשת נפוצה, הוביל לתוצאות מחקריות באשר לתגובת המערכת החיסונית לחיסון הקורונה על חולי טרשת נפוצה.
עוד בעניין דומה
את המחקר הוביל פרופ' אריאל מילר, מנהל המרכז לטרשת נפוצה והיחידה הנוירואימונולוגית במרכז הרפואי כרמל, יחד עם צוות רופאים וחוקרים מבית החולים. המחקר פורסם לאחרונה ב-Frontiers in Immunology.
המחקר עסק בהשפעת תרופות שמקבלים חולי טרשת נפוצה על התגובה החיסונית לחיסון ה-mRNA שניתן בישראל לנגיף הקורונה ונערך על בסיס נתונים של מאות חולי טרשת נפוצה מכל רחבי הארץ, במטרה לבדוק את את הסטטוס האימונולוגי בעקבות קבלת שלוש מנות חיסון נגד קורונה בחולים אלה.
המחקר מצא שמרבית התרופות הניתנות לחולי טרשת נפוצה אינן מפריעות להתפתחות התגובה חיסונית, אולם טיפול באוקרליזומאב (נוגדן מונוקלונאלי הגורם להפחתת פעילות תאי B) מפחית את התגובה ההומוראלית ללא פגיעה בחיסוניות התאית, בעוד טיפול בפינגולימוד (הגורם ל"כליאת" לימפוציטים בבלוטת לימפה ואינו מאפשר יציאתם למחזור הדם) מונע הן יצירת נוגדנים והן חיסוניות תאית בעקבות החיסון.
החוקר הראשי פרופ' מילר מציין כי תוצאות המחקר חשובות לצורך תכנון ויישום מדיניות חיסון נגד COVID-19, וייתכן גם עבור חיסוני mRNA אפשריים נוספים בעתיד עבור חולי טרשת נפוצה.
עבודת המחקר, שנערך בחסות החברה הישראלית לנוירואימונולוגיה, היא פרי שיתוף פעולה רב מרכזי של בתי החולים כרמל, בילינסון, איכילוב, הדסה, שמיר-אסף הרופא וצוות המכון הביולוגי ברחובות. האפשרות לנתח ולנטר נתונים ממספר גדול של בתי חולים הביאה למספר גדול של משתתפי מחקר.
לקחו חלק במחקר: ד"ר אליזבת סטאון-רם, ד"ר לאה גלז-מרמור, ד"ר נטע קוגלמן, ענת וולקוביץ, נטלי צידון, שרה דישון, זאב דישון, הסטודנטית זהבית ניצן, פרופ' אפרת נטר.